שחור לבן

הוא רואה הכל – בשחור לבן,
אצלו הכל פשוט – יש פושע רע וקורבן.
אין לו שאלות עמוקות – כי "מה שחשוב, מובן."
והוא לא עונה תשובות כמו "אולי" ו"כנראה" – אלא "בטח" ו"כמובן".
.
ופתאום נראה לי שאני קצת מקנא – בפשטות שלו,
אין לו פחד במה – "אין לי מה להסתיר, שיסתכלו".
אין לו תהיות קיומיות – "אני פה עד שהנכדים יגדלו".
אין לו שאלות תיאולוגיות – "כל אדם מקבל את מה שנגזר לו",
ו"מה יעזור לך להתייסר בגלל סיבלם של אחרים – לא מספיק הם סבלו?"
.
מרוב שניסה להעמיק – הוא טובע,
אולי היה עדיף לו לשחות ברדודים כמוהו – במקום לגווע?
מה שווה ידע – אם אתה אף פעם לא שבע?
הוא מפסיד בענק – אם כמות האושר זה מה שקובע.
.
במסע נפש קוגניטיבי – תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו – מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.
כשהראיתי לו את הטקסט, הוא צחק – "איך הצלחת לתסבך את הפשטות?"
אולי יש נפשות שלא עושות הנחות – ונחות רק אחרי שהן מתות?
כשלאחד לוקח שבועות להחליט – ולשני שניות מעטות,
מי מאיתנו לא כשיר – לקבלת החלטות?