בוקר
אני בודדה ועצובה ולא בא לי לצאת מהמיטה
צריכה כבר להזדרז לעבודה
אני מפוחדת מהעתיד, התעוררתי עם חששות
אולי הפחדים הם אשליות ובדרך כלל יותר טוב במציאות
אני נושמת
מעודדת את עצמי
זה בסדר שלא קמתי, יש עוד חצי שעה זה מספיק להתקלח וכו , מקסימום תצאי מאוחר היום לא נורא לא דחוף לנקות שם, מה שדחוף כבר נעשה
כל הכבוד על כל מה שעשית זה היה קשה וחשוב וטוב לך. קשה מאוד אפילו, ואת לא צריכה להרגיש אגואיסטית כי זה לא נכון. התוקפנות עולה כשמרצים ואני צריכה להתרחק ואני אעשה את המיטב להיות בסדר עם כולם אבל לא על חשבון כל דבר.
מה למדתי מזה?
נזכרתי שגם כשמשהו מרגיש נורא לא אומר שהוא יישאר נורא לנצח .
20 דקות
אני מגיעה מאוחר היום
אני עדיין עצובה ובודדה .. ואין לי כוח לי' ולהצעות הנדיבות שלה, וללחץ עם ש החתיך, ולמנהלת. לישון אני רוצה.
-
3 תגובות
