שבת, 24.12.22

חשבתי שאם יהיה לי איזשהו סאונדטראק, ואם כבר, אז כזה שעושה לי לחשוב (בקישור שמצורף), זה יעזור לי קצת. להביע את מה שכלוא בתוכי בלופ של כבר כמה ימים.

אני, הנה. מתחילה התנגדות. מתחילות ספקות. מתחילה האשמה עצמית. מתחיל ייאוש. מתחילות לרדת האנרגיות. להתרוקן. ומיד – כעס, כי מי או מה שווה את זה שארגיש ככה? אין. לא ציפור, לא חבר שלי, לא זכרונות, לא סיוטים, לא עתיד לוטה בערפל, לא עבר מכרסם, לא הווה מפוספס – כי אני, רק אני יכולה למצוא אותו, ולתפוס אותו בשתי ידיים, בין האצבעות, בין העיניים, בין השפה העליונה לתחתונה, בתוך הלב, בשיער שעל הראש שלי, בריסים, בשרירים, על העור שלי, בצעדיי, בנשימות ובהבלי הפה שלי. אני ספוג, ואני גנרטור. זוהי סגולתה של המכונה. קוראים לה 'אדם'.

לעוף. לעטוף. לקטוף. לכתוש. לכתוב. לחשוב. לחטוב. לסחוב. לסחור. לסרור. לשרור. לשרוד. לסגוד. לסגור. לגור. לגבור. לשבור. לשמור. לגמור. לסמור. לסמוך. לשמוע. לשקוע. לשקוט. לשבות. לשרות. לשהות. לבהות. לדהות. לתהות. להיות. לחיות.

לחיות.