פוסטפוסטפוסטפוסט

לא אכפת לי אני כותבת שוב
אני עצובה קצת ממנו שוב כי יש מצב מעצבן איתו שוב
נפגשנו בשער כמו כל יום והייתה שיחת חולין כזאת שאני לא נהנתי וסבלתי קצת והיה קשה תמיד מעצבן שעוברים אנשים ואני גמורה ולא מצליחה וכו ולא בטוחה אם אני נשמעת רגיל וסבבה או מוזר מאוד. אני כזאת קרה ומרוחקת והוא זורק הרבה מילים על סידורים שיש לו.
אמרתי לו על הארוניות שיש לי להביא לו אם הוא רוצה והוא נשמע מעוניין אבל אני כבר מכירה את זה שיש לו קטע מוזר מאוד שהוא אומר כן כי לא נעים לו או משהו ואז אומר לא. אז הגעתי הביתה והכנתי אוכל יצא לא טעים. שלחתי לו תמונות של הדברים ומידות והוא קיבל ולא ענה.
אני חושבת שהוא גם לא יענה ולא יודיע לי אם כן או לא ואז אני אצטרך להיות הכבדה ששואלת אותו אם כן או לא שיעדכן. והוא יגיד כן כן בטח ויעלם שוב. ואני אתייסר כל הדרך.
אני רוצה לקבל הרבה הודעות בוואטסאפ כדי שהשיחה איתו תרד למטה ואז לא יצבוט לי כל פעם שפותחת תוואטסאפ.
הלוואי שיכתוב משהו באמת אני ככ לא מעניינת לו? אני ככ לא יפה? אפילו לא שווה את הלהתחנף אליי קצת בשביל סקס? זה ממש מעליב. אני צריכה חוויה מתקנת עם מישהו שכן רוצה אותי ואני אותו. אני רוצה לחזור לא'. הוא צריך להיסגר על המגדר שלו להבין שהוא לא בת לא בן אבל בעיקר בן ואז להיות איתי לנצח. וגם להתמתן עם האקטיביזם כי אין לי סבלנות לזה ברמה הזאת. טוב יש לי כמה הערות אבל אפשר להתגבר על זה, אנחנו לא חייבים להסכים על כל דבר. אנחנו כבר משפחה אני עדיין מרגישה אותנו משפחה. אין לי אף אחד אחר. בטח הוא מרגיש אותה כמו משפחה עבר הרבה זמן.

מקווה שטוב לך בטח עמוס לך עכשיו עם כל הבלגן. ואתה בטח ככ מבסוט על זה.
אוהבת אותך בכל הגוף
זכיתי לאהוב
בכיתי מהשיר הזה עוד לפני שהכרתי אותך
כאילו הגוף לא הבדיל בין הווה לעתיד
שניכם מתוקים
אתם דומים
הוא דומה לך.
ס שלחה לי חיבוק
בטח הייתה עצובה ומיואשת
היה נחמד לקבל חיבוק ונחמד לתת בחזרה
ניראלי שאני לסבית