.
סליחה שאני לא עונה
לילה
המחשבות הרגילות לא מניחות לי
ריקנות
רדיפה אחרי מטלות
תמיד לא מרוצה מהקצב שלי
צריך לקום מחר
חבל להירדם מאוחר
משעמם
רק הוא מעניין
אל תגידו לי כלום
לא רוצה לשמוע
בסבטקסט
שאני פתטית
לא אכפת לי
אני מודעת
ולא אכפת לי
לא אכפת לי
מהרבה דברים
וגם מזה
אני ריקה מתוכן
קערה
שיישפך לתוכי
לא אכפת לי
אל תיבהלו מזה שרע לי
ואל תתלהבו מזה שטוב לי
לא קרה כלום
זה בא והולך
זה מחזורי
בטח בהורמונים
או בירח
ניסיתי לכתוב היום משהו לעצמי במטרה לא לפרסם ובכל זאת דימיינתי קוראים. אני מציגה את המחשבות שלי בכתב באנונימיות לאנשים זרים מגיל 12. בגלל זה אני כותבת מעניין וברור. כתבתי שם שאתם ושירה הם המרגלים והשופטים שלי. אין לי הרבה מחשבות שאני לא חולקת. אולי כולם ככה, מי שלא כותב מספר בעל פה. אם עשיתי או חשבתי משהו שנראה לי רע אני מרגישה צורך חזק להתוודות. מענייין אותי מה קורה בראש של אנשים שלא כותבים, איך הם מצליחים לעשות סדר עם כל מה שהולך שם, או איך הם חיים עם הבלגן? אולי זה רגוע יותר. המחשבות שלהם מרחפות בתוך ערפל ואצלי הכל מסודר ומתוייק אבל זאת סתם אשליה זה כמו שאני מנסה לעשות סדר במשהו בבית ואז מתעכבת על משהו קטן וזה לוקח לי המון זמן ואזז אני מתעייפת מזה ולא מספיקה לסדר את שאר הבית.
סתם מאוחר ואני סתם חופרת
כתבתי את זה בפתק בפלפון אחרי שקניתי חזה עוף וחשבתי איך אני אתוודה שקניתי חזה עוף מה תחשבו עליי
ואז חשבתי אולי אני לא צריכה לספר לכם או לאף אחד ואז זה כאילו לא קרה או קרה ולא משנה
למי אכפת אם זה רק בראש שלי
אני רוצה למצוא את הבנזוג שלי לחיים עכשיו אבל שלא יגור איתי, צריכה הרבה הפסקות ממנו. לא רוצה שיבוא. אין לי כוח אליו. לא חשוב אני רוצה רק את דניס. שירצה אותי ויצטרך אותי ואת הליטוף שלי ואת החמלה שלי. הוא לא צריך לא את זה ולא את זה ולא כלום מכל המעט שיש לי להציע.
אל תענו אל תאכילו את המפלצת הזאת
סתם מאוחר
אני רוצה לכתוב יותר לא מצונזר אבל לא נעים זאת קהילה טיפולית
היה מתאים ישראבלוג אבל טוב שנסגר זה היה רע
עדיף שאנשים ידברו אחד עם השני
מעניין מה היה קורה לי אם לא היה ישראבלוג ולא מסנג׳ר ולא אייסיקיו ולא פורנו
אין לדעת
שיחבק עכשיו
בקיצור ביי
-שטפתי את החדר
טיטאתי את כל החדרים חוץ ממקלחת
-אבק כנל וחוץ ממטבח
עבדתי ממש טוב בקושי הפסקות
לבשתי את הפליז החדש שלי ורוד בייבי צמרירי עם צווארון ריצ׳רצ׳ גבוה
חייכתי ואמרתי ביי בקול ששמעו אותי
עניתי שלום בקול ששמעו אותי לילד אחד שאמר לי שלום מתוק
לא רוצה
קניתי אוכל לשבוע הבא
הסתכלתי על מתכונים, ניראה לי שבחרתי מתכון
מתפללת שהוא יסכים לבוא לאכול איתי
אכלתי לפי הדיאטה יחסית. הכנתי לעצמי כריך חביתה בבוקר

את מרגשת ונהדרת. תמיד יש עליות וירידות. אבל את עוברת תהליך ועושה משהו מדהים. אני גאה בך על זה שאת נלחמת ושאת משתפת אותנו במסע שלך. חיבוק ❤️
- 0
- שתפו
דווחו