ערב

כמה אני כותבת אלוהים
זה מבדידות
קיבלתי את הארון במשלוח, הכנסתי אותו בחלקים לדירה ופגשתי את השכן. יוצא בריהמ מבוגר אבל לא מאוד, בעל הדירה אמר שהוא גר שם עם אשתו ושניהם בפרק ב׳ בלי ילדים. זה חמוד הם מבוגרים ועם משפחות אבל חיים כמו זוג צעיר. לפחות בדימיון שלי.

יש לי בדירה מסך טלויזיה שלא עובד, לא זורקת אותו כי החדר ייראה ריק בלעדיו אבל זה מגוחך צריך לזרוק אותו

אל תתאכזבו ממני אני אדבר על קצת

יש לי מחשבה להזמין אותו לעזור לי עם הארון כי הוא הציע, באמת שהוא הציע אפילו פעמיים ואפילו נשמע שהוא נעלב שביקשתי עזרה מהבעל דירה לשים מדף ולא ממנו. אבל זה היה לפני הרבה זמן. אני פשוט מפחדת שאם אני לא אעשה צעדים לקראתו הוא פשוט ייעלם לי. אני מרגישה שאני יודעת טוב מאוד מה המצב אבל מסרבת להאמין ומטשטשת ואומרת לא אכפת לי. לא יודעת אם אני רוצה להכנס לענייני טינדר. זה אולי עם תמונה אבל זה בליינדייט. זה נשמע נורא… יצא לי להיות בכמה דייטים כאלה לפני הרבה זמן. האמת שפעם אחת יצא לי מזה קשר זוגי קצר של חצי שנה. אם אני לא טועה. לא בעצם, אני לא בטוחה איך הכרנו אבל זה כן התחיל טכנולוגי.

לא משנה, בקיצור זה כמו ראיון עבודה. לא רלוונטי בכלל בכלל למה שאני רוצה לחוות. אבל זה לא חייב להיות ככה…
פשוט אני לא מחפשת זוגיות אבל כן בא לי תשומת לב מבן שאני ארגיש יפה ומושכת שמעוניינים בי, לא כמו איתו. אבל זה מורכב וזה בעייתי מאוד.

אני סתם חופרת סתם סתם סתם יכולתי ללעשות דברים מועילים. בכלל כל השבוע הזה אני על הפנים. התחלתי לראות סדרה אולי זה העניין. אפילו 2 סדרות במקביל. אין לי דחיית סיפוקים. אני רואה פרק אני רואה עוד פרק. שוכחת איפה הייתי ומה רציתי. ואם נזכרת אז משכיחה.

זה כל כך קל לשקוע. אבל אני לא ילדה ואני לא יכולה לשקר לעצמי כל כך הרבה. צריך טו טייק מיי שיט טוגדר

אבל לא עכשיו.. ): לא עכשיוווו. שקט מוח שקט

זה הכל בגלל הבדידות. אולי אני צריכה להחזיר את שירה לפעם בשבוע, אבל אני רוצה ללמוד להתמודד לבד. אי אפשר כל הזמן עם גלגלי עזר

אמא עשתה לי קצוות והשיער נראה טוב, חוץ מהפוני שמתלבטת אם לחדש או להאריך
הגיעו בגדים מריהולס והם יפים אך סינטטיים, איך לא חשבתי על זה שהם בטח סינטטיים
אבל בסדר, לבישים, ויפים. מחכה לחלק השני של המשלוח.
הגיע גם מהטרמינל איקס והכל לא טוב. צריכה להחזיר… כבר לא נעים לי האינטראקציות עם השליחים לדירה שלי. לא נוח להכנס פה לאין מוצא, צריך לצאת ברוורס. מרגישה חזירה כשקונה דברים. אנלא חזירה. אני צריכה דברים וקונה בכסף שיש לי שאני עובדת. ואני לא קונה מה שלא צריכה, קונה פחות ממה שצריכה. ואפילו נותנת 5 שקל בחודש לעין השביעית x שקוף. בסדר אני בסדר.

יש לי כמה עציצים של צמחי תבלין שקיבלתי בעבודה. זה קשה לשמור עליהם מקווה שאצליח, ככ הרבה בפעם אחת. אולי לא הייתי צריכה לקחת הרבה. גם איפה אני אניח אותם? אולי במקום המסך טלויזיה המקולקל יהיו מלא עציצים. כבר יש שם שניים.

תדעו שבצל ירוק זה הכי קל בעולם. אפילו לא צריך אדמה. שמים במים גבעול קצר עם השורש וזהו. לא יודעת אם זה באמת נחשב גבעול. אולי זה גבעול שהוא גם עלה? כי יוצא ממנו פרח.. לאחשוב.

קר לי ואין לי חשק לכלום

תרגילי כתיבה יכולים לעזור
אבל גם לזה אין לי חשק

רוצה לבקש מהבנדוד שלי כלים לבנות את הארון, הוא כבר אמר שיעזור. באלי ידיות אחרות, עגולות ושיהיה צבע. בא לי גם את הארון לצבוע אבל אולי זאת אופרציה מוגזמת. אבל אולי לא. אני לא יודעת מה זה החומר הזה אבל בטח משהו פלסטיקי בכיסוי. מממ…. בטח יש צבעים שמתאימים לכל מיני משטחים ואז אפשר לקחת כזה ללכת על בטוח. יש חנות גדולה של ציוד אמנות פה קרוב. צריכה גם טוש למתכת לתא דואר שלי.

יצא לי קצת לארח והסלון עצוב וריק.

די , זהו. תעצרי. אממ… מה אני עושה ?
ביי