.

אני כועסת על טל שאולי השפיעה עליי להתנהג או לחשוב או להרגיש דברים בקשר אליו שלא הייתי אמורה בלי ההשפיה שלה

אני ריכה להירגע ולבדוק איך אני לא הופכת את זה לדרמה שזה עכשיו בראש שלי

אי מחפשת דרמות כי משעמם לי כי המוח שלי רגיל לבעיות

וכשהכל בסדר הוא מחפש משהו שיהיה לא בסדר

אז למה הכל בסדר?

כי אני ות חברים. אנחנו חברים בפועל.  אני מדמיינת שהוא מחק אותי/הרחיק אותי. שהוא החליט לגביי לנצח. אבל ה הדימיון שלי. הוא לא כזה טוטאלי.. הוא לא כמוני.

אנחנו חברים 

וזה נפלא

יש לנו עוד זמן להיות חברים כי יש עוד זמן עד שהוא עוזב

אני עושה צעדים אמיתיים אפילו שזה מרגיש לא אמיתי לפעמים

זה מרגיש שלא אצליח אבל אני יודעת מהעבר שגם אם זה מרגיש ככה זה ממ לא אומר שזה אמיתי, להיפך.

אני פה ביום חופש בבית פנויה לעשות כל מה שארצה

אז אפשר לסכם ולומר שהכל מצויין