פרשת שמות – משה או משוי?
הַפָּרָשָׁה מַדְגִּישָׁה – "אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל",
אַךְ מָה חֲשׁוּבִים שְׁמוֹתֵיהֶם? – יִתְהֶה הַשּׁוֹאֵל.
הַאִם חָשׁוּב שְׁמוֹ שֶׁל הָאָדָם – אוֹ אֵיךְ הוּא פּוֹעֵל?
מָה זֶה מְשַׁנֶּה – אִם קוֹרְאִים לוֹ יִצְחָק אוֹ יִשְׁמָעֵאל?
וְאֵיךְ כֹּל זֶה מַשְׁפִּיעַ – עַל הַיְּכֹלֶת לְהִגָּאֵל?
.
אֶלָּא שֶׁלֶּ'שֶׁם' אֲמִתִּי – יֵשׁ מַשְׁמָעוּת,
הוּא מְבַטֵּא – אֶת הַמַּהוּת.
לָכֵן הוּא לֹא סְתָם – נִתָּן בְּטָעוּת,
אֶלָּא – בְּאֶקְסְטְרָה מוּדָעוּת.
.
וְאִם כָּךְ – הוּא מִיָּד מַקְשֶׁה,
מַדּוּעַ נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד בַּתֵּבָה – מֹשֶׁה?
הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהִקָּרֵא – מָשׁוּי, נִמְשָׁה, אוֹ נִמְשֶׁה,
אַךְ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא – מֹשֶׁה.
.
אֶלָּא שֶׁהַמַּיִם – הֵם חֹמֶר חֲסַר צוּרָה,
הַצּוּרָה הִיא רוּחָנִית – וְשַׁיֶּכֶת לַחֵלֶק הָרוּחָנִי שֶׁנִּבְרָא.
לָכֵן הַמַּיִם – מְיַצְּגִים אֶת הָחוֹמְרִיּוּת הָעֲכוּרָה,
אֶת הַתַּאֲווֹת – הַיֵּצֶר הָרַע,
אֶת הַגָּלוּת – וְהַהַסְתָּרָה.
לְעֻמַּת זֹאת מֹשֶׁה – מָשָׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַצָּרָה הַצְּרוּרָה,
הוֹבִיל אוֹתָם לַגִּלּוּי – וְהַהֶאָרָה,
לְמַעֲמַד הַנְּבוּאָה – וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה,
לְגַלּוֹת אֶת הַצּוּרָה הַנְּכוֹנָה – שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הָעוֹלָם נִבְרָא.
.
מֹשֶׁה נִקְרָא כָּךְ – כִּי הוּא מָשָׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַחֹמְרִיּוּת,
מֵהַתְּפִיסָה – שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה בְּמִקְרִיּוּת,
מֵהַמַּחְשָׁבָה שֶׁצָּרִיךְ לִפְעֹל בְּיִצְרִיּוּת,
מֵאֱמוּנוֹת אֱלִילִיּוֹת שִׁטְחִיּוּת וְשִׁקְרִיּוּת.
.
מֹשֶׁה הוֹבִיל אוֹתָנוּ – לַגִּלּוּי הַנֶּעֱלָם,
לִנְבוּאָה – וְהַהֲבָנָה שֶׁלְּכֹּל אֶחָד יֵשׁ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם.
לַהֲבָנָה שֶׁצָּרִיךְ אֶת כֻּלָּם,
כִּי רַק יַחַד – נוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַמֻּשְׁלָם.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בְּפָּרָשָׁתֵנוּ,
שֶׁשְּׁמֵנוּ – מְבַטֵּא אֶת מַהוּתֵנוּ?
וְאִם רַק נָבִין – מָה שֶׁ"הַשֵּׁם" מְלַמְּדֵנוּ,
נוּכַל לְהָבִין – מַהוּ יִעוּדֵנוּ, יְחֻדֶּנּוּ, תַּפְקִידֵנוּ,
וְהַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר עֲבוּרֵנוּ,
לְהַגִּיעַ אֶל תַּכְלִיתֵנוּ?

פירוש השיר: "פרשת שמות – משה או משוי?"
.
השיר מתחיל בשאלה, מדוע התורה מספרת לנו על שמות בני ישראל?
הרי לכאורה לא חשוב שמו של האדם, אלא מעשיו.
.
אלא שזו טעות, שם אמיתי, מבטא את המהות של האדם.
ולאדם יש בחירה לאן לנתב את המהות הזאת, למקום חיובי או שלילי.
.
זו הסיבה שאדם הראשון נתן שמות לכל בעלי החיים והמלאכים כל כך התפעלו כי הם לא היו מסוגלים לכך.
הסיבה לכך, היא שכל מלאך הוא אחראי על כוח מסוים, אך האדם נברא בצלם אלוקים.
אל זה כוח, צלם מלשון צל.
אלוקים זה גילוי השם שמתבטא בכלל הכוחות בבריאה, מקור הכוחות כולם.
ובאדם, יש צלם אלוקים, יש בו דמיון מסוים ל
- 0
- שתפו
דווחוביוטיוב:
- 0
- שתפו
דווחו