פרשת כי תישא – מחצית השקל.

מַדּוּעַ אִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל -בְּאֹפֶן יָשִׁיר?

לָמָּה מֻגְבֶּלֶת הַתְּרוּמָה – שֶׁל הֶעָשִׁיר?

וּמַדּוּעַ דַּוְקָא כַּמּוּת שְׁרִירוּתִית – שֶׁל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל?

לָמָּה לֹא לִתְרֹם בְּאֹפֶן שָׁלֵם – שֶׁקֶל?

.

אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה רוֹצָה לְלַמְּדֵנוּ,

שֶׁאָנוּ לֹא נִמְדָּדִים – בְּיַחַס לְכַּמּוּתֵנוּ.

לֹא בְּכּוֹחֵנוּ – וַאֲפִלּוּ לֹא בְּחֹכְמָתֵנוּ,

אָנוּ נִמְדָּדִים – בִּתְרוּמָתֵנוּ.

.

הַסִּבָּה לַשִׁוְיוֹן בַּתְּרוּמָה – בֵּין הֶעָשִׁיר לְעָנִי,

כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָנוּ – שֶׁהַיַּחַס שֶׁל אֱלוֹקִים שִׁוְיוֹנִי.

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אִם אַתָּה – פְּרוֹפֵסוֹר אוֹ חֶנְוָנִי,

הָאָדָם נִמְדָּד עַל פִּי מַעֲשָׂיו – וְלֹא עַל בְּסִיס מֹחַ לַמְדָנִי.

.

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל – מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁהַתְּרוּמָה חֲצוּיָה,

כִּי בִּלְעֲדֵי הַשֵּׁנִי – לֹא הָיִיתָ מַשִּׂיג אֶת הַתּוֹצָאָה הָרְצוּיָה.

כְּדֵי שֶׁהַתְּרוּמָה – תַּגִּיעַ לְמִצּוּיָהּ,

בֶּאָחֵרִים – הִיא תְּלוּיָה.

.

לְדֻגְמָה אָדָם יָכוֹל לְמַמֵּן – בֵּית חוֹלִים,

אַךְ לְלֹא רוֹפְאִים – מִי יְטַפֵּל בַּחוֹלִים?

וְגַם הַמְּטַפְּלִים – לֹא יְכוֹלִים,

לְטַפֵּל בְּחוֹלִים – לְלֹא כֵּלִים.

לְלֹא מְהַנְדְּסִים – שֶׁעַל תִּכְנוּנָם עוֹמְלִים,

וְהַמִּפְעָל לִיצוּרָם לֹא יִפְעַל – לְלֹא עוֹבְדִים יְעִילִים.

וְרַק שֶׁמִּכְלוֹל הַחֲלָקִים – יַחַד פּוֹעֲלִים,

הַחֵצִי אֶת הַחֵצִי – מַשְׁלִים.

.

וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בְּפָּרָשָׁתֵנוּ,

שֶׁכּוֹחֵנוּ מֻשָּׂג – בְּאַחְדוּתֵנוּ?

שֶׁאִם רַק נִתְחַבֵּר – לִנְתִינָתֵנוּ,

נַרְגִּישׁ – אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּנִשְׁמָתֵנוּ.

וּבְעִקְבוֹת כָּךְ – תִּתְרַבֶּה אַהֲבָתֵנוּ,

וְזֶה מָה שֶׁיּוֹבִיל אוֹתָנוּ – לִגְאֻלָּתֵנוּ?