פרשת פקודי – מנהיגותו של משה

לָמָּה הַתּוֹרָה מַצִּיגָה לָנוּ – אֶת פֵּרוּט הַתְּרוּמוֹת?

הַאִם מִישֶׁהוּ יַחְשֹׁד – שֶׁמֹּשֶׁה מְסֻגָּל לְרַמּוֹת?

.

אֶלָּא שֶׁלֵּיצָנֵי הַדּוֹר – הֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בִּגְנֵבָה,

וּמֹשֶׁה בִּתְגוּבָה – הִצִּיג לָעָם דּוּ"חַ בְּעָנָוָה.

אַךְ כֵּיצַד אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד – בְּאִישׁ הָאֱלוֹקִים?

אֶלָּא שֶׁאֲנָשִׁים מַאֲשִׁימִים אֲחֵרִים – בְּמָה שֶׁהֵם לוֹקִים.

כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם פְּגוּמִים,

הֵם רוֹאִים בְּכֻלָּם – פְּגָמִים.

.

אַךְ מֹשֶׁה – לֹא לוֹקֵחַ לַלֵּב אֶת הָעֶלְבּוֹן,

וְנוֹתֵן לָעָם – דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ – לְהִתְרַחֵק מֵרִיב וּמָדוֹן,

כִּי זוֹהִי הַדֶּרֶךְ – לַאֲבַדּוֹן.

שֶׁמַּנְהִיג צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס בְּכָבוֹד לְכֹּל פִּקָּדוֹן,

וְלֹא לַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵעַל הַחֹק – כִּי הוּא הָ"אָדוֹן".

.

שֶׁהַדֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד – עִם הַאֲשָׁמוֹת מַטְרִידוֹת,

זֶה פָּשׁוּט – לְהַצִּיג אֶת הָעֻבְדּוֹת.

שֶׁהַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה – לְהִתְמוֹדֵד עִם חֲשָׁדוֹת,

זֶה לִגְרֹם לָהֶם – לְהִתְבַּדּוֹת.

.

שֶׁהַמַּנְהִיג צָרִיךְ לִהְיוֹת – מְאֻפָּק וְעִנְיָנִי,

גַּם כְּשֶׁלֵּיצָנֵי הַדּוֹר – מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ בְּאֹפִי עֲבַרְיָנִי.

שֶׁגַּם כְּשֶׁהָאִשּׁוּם הוּא פּוֹגְעָנִי,

הַמַּנְהִיג צָרִיךְ לְהָגִיב – בְּאֹפֶן מְמֻקָּד וּשְׂכַלְתָּנִי.

.

מֹשֶׁה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ – כַּמָּה חֲשׁוּבָה הָעֲנָוָה,

כִּי הִיא זוֹ – שֶׁמּוֹנַעַת אֶת הַמְּרִיבָה.

בְּעוֹד הַגַּאֲוָה – מַלְהִיטָה אֶת עוֹצְמַת הַלֶּהָבָה,

הָעֲנָוָה – מוֹבִילָה לְאַהֲבָה.

.

בִּמְקוֹם אִימְפּוּלְסִיבִיּוּת – עוֹד קְצָת מַחְשָׁבָה,

בִּמְקוֹם לְהִתְפָּרֵץ – עוֹד קְצָת הַקְשָׁבָה.

לְהִסְתַּכֵּל – עַל הַתְּמוּנָה הָרְחָבָה,

לְנַסּוֹת לְהָבִין – מָה הַשֵּׁנִי חָוָה?

לְוַתֵּר – בִּשְׁבִיל הָאַחְוָה,

לַעֲשׂוֹת עֲבוּר הַשֵּׁנִי – מֶחְוָה.

לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאַחֵר – בְּעַיִן טוֹבָה,

לְהִשְׁתַּדֵּל כְּמֵיטַב הַיְּכֹלֶת – לִמְנֹעַ אֵיבָה.

וְאוּלַי אִם כֻּלָּנוּ נִנְהַג כָּךְ – עִם הַסְּבִיבָה,

נְגַלֶּה – עַד כַּמָּה הַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה?

.

וְאוּלַי כֹּל אָדָם – הוּא מַנְהִיג זָעִיר?

שֶׁיָּכוֹל – אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַבְעִיר,

אוֹ לִבְחֹר – אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹרוֹ לְהָאִיר?