פרשת ויקרא – להקריב כדי להתקרב.

מַהִי הַסִּבָּה – לְהַקְרָבַת הַקוֹרְבָּנוֹת?

הֲרֵי בָּרוּר שֶׁאֱלוֹקִים – לֹא צָרִיךְ מַתָּנוֹת.

כְּדֵי לְהָבִין אֶת זֶה – צָרִיךְ לַחֲזֹר לַשֹּׁרֶשׁ הָרַע,

שֶׁנּוֹבֵעַ בְּמַהוּתוֹ – מֵהַהַסְתָּרָה.

.

הַכֹּל הִתְחִיל – בְּאָדָם וְחַוָּה,

הֵם רָצוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה,

לְהַרְבּוֹת – אֶת הָאַהֲבָה.

אַךְ כְּשֶׁגָּדְלָה הַתַּאֲוָה,

הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לִשְׁלֹט בָּהּ – וְהַ"מְצִיאוּת" נֶחְרְבָה,

וְעַכְשָׁו – אָנוּ בִּמְצִיאוּת הַרְבֵּה פָּחוֹת טוֹבָה.

.

הַגּוּף הִתְגַּבֵּר עַל הַנְּשָׁמָה,

וְעַכְשָׁו אָנוּ בְּמֵמַד הַהַגְשָׁמָה.

הָאֱלוֹקוּת נִסְתֶּרֶת פֹּה – וַעֲלוּמָה,

וְהָרָצוֹן אָפוּף בְּזֻהֲמָה.

.

הַנֶּפֶשׁ הַבֶּהֵמִית – הַדּוֹמָה לְפָּרָה,

הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת לָנוּ לַעֲשׂוֹת רַע.

לַחְטֹא – וּלְהַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה,

לְהַגְבִּיר אֶת הַהַסְתָּרָה – עַל יְדֵי עוֹד עֲבֵרָה.

.

יֵשׁ לָנוּ נֶפֶשׁ אֱלוֹקִית – שֶׁרוֹצָה לְהִתְקָרֵב לֶאֱלֹקִים,

וְזֶה מָה שֶׁגּוֹרֵם – שֶׁיִּהְיֶה סִכְסוּךְ בֵּין הַחֲלָקִים.

מִצַּד אֶחָד  – אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים,

מִצַּד שֵׁנִי – לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֲסוּרִים וּמְתוּקִים.

זֶה גּוֹרֵם לְכָךְ – שֶׁבְּתוֹכֵנוּ יִהְיוּ תָּמִיד מַאֲבָקִים.

.

אֶת הַקוֹרְבָּן מַקְרִיבִים,

כְּדֵי לְהִתְקָרֵב – כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹבִים.

אָנוּ מַקְרִיבִים אֶת הַחֵלֶק הַבֶּהֵמִי – אֶת הַבְּהֵמָה,

כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר לַחֵלֶק הָאֱלוֹקִי – לַנְּשָׁמָה.

הַקְרָבַת הַקוֹרְבָּן – הִיא תַּהֲלִיךְ חֲוָיָתִי,

שֶׁבּוֹ הָאָדָם מַקְרִיב מֵעַצְמוֹ – אֶת הַחֵלֶק הַחַיָּתִי.

וּכְשֶׁהוּא מַקְרִיב אֶת רְכוּשׁוֹ, בְּהֶמְתּוֹ – גַּאֲוָתוֹ,

הוּא מִתְחַבֵּר יוֹתֵר – אֶל נִשְׁמָתוֹ.

.

וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – בְּפָּרָשָׁתֵנוּ,

הוּא שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים – עַל יְדֵי הַקְרָבָתֵנוּ?

שֶׁהָאַהֲבָה נִמְדֶּדֶת – עַל בְּסִיס נְתִינָתֵנוּ?

שֶׁהָרָצוֹן לְקַבֵּל – רַק מַרְחִיק אוֹתָנוּ מִתַּכְלִיתֵנוּ?

וְאִם רַק נִתְחַבֵּר – לִתְכוּנַת הַנְּתִינָה שֶׁל נִשְׁמָתֵנוּ,

נְגַלֶּה – שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ,

כִּי נַגִּיעַ – לִגְאֻלָּתֵנוּ?