פרשת צו – ביעור חמץ.

אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה,

אַךְ צָרִיךְ – אוֹתָהּ לְלַבֵּה.

לְכֹּל אָדָם – יֵשׁ מִשְׁכָּן בְּתוֹכוֹ,

וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבּוֹ – הוּא צָרִיךְ לְהַבְעִיר בְּכֹל כּוֹחוֹ.

.

הָאֵשׁ הַפְּנִימִית – הִיא רוּחָנִית,

וְעוֹזֶרֶת לָאָדָם לִשְׁלֹט – בַּתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית.

הִיא מִתְגַּבֶּרֶת – עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה חִיצוֹנִית,

כְּמוֹ עֶזְרָה לַזוּלַת – בְּאַוִירָה חַיְכָנִית.

.

כְּכֹל שֶׁהַ"אֵש" הַפְּנִימִית מִתְחַזֶּקֶת,

אֶת הַ"חֹשֶׁךְ" שֶׁבָּאָדָם – הִיא מְסַלֶּקֶת.

אַךְ גַּם אִם חָלִילָה – הָאֲוִירַ-ע אוֹתָהּ חוֹנֶקֶת,

הִיא תָּמִיד נִשְׁאֶרֶת דּוֹלֶקֶת.

.

לִפְנֵי פֶּסַח – צָרִיךְ לְבַעֵר אֶת הָחָמֵץ הַפְּנִימִי,

אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁהַכֹּל סְתָמִי.

שֶׁכֹּל מָה שֶׁיֵּשׁ פֹּה – הוּא גַּשְׁמִי,

מֵהָאִיּוּם הַקִּיּוּמִי – שֶׁל כַּבְלֵי הָ"עַצְמִי".

.

וּכְכֹל שֶׁהָאָדָם – אֶת הָחָמֵץ שֶׁבּוֹ מְבַעֵר,

הַמְּצִיאוּת מַתְחִילָה לְהִתְבָּאֵר.

הוּא מֵבִין לָמָּה חָשׁוּב – לְהִשָּׁאֵר עֵר,

וּמַתְחִיל עַל הָאֶתְגָּרִים – לְהִסְתַּעֵר.

.

הַ"חָמֵץ" שֶׁבְּתוֹכוֹ – גּוֹרֵם לוֹ אֶת תַּכְלִיתוֹ לְהַחְמִיץ,

וְהַבְעָרָתוֹ – לִהְיוֹת אַמִּיץ.

וּפִתְאוֹם מִתַּרְדֵּמָתוֹ הָרוּחָנִית – הוּא מֵקִיץ,

וּמַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא שָׁתָה – מִיץ מַמְרִיץ.

.

וּכְכֹל שֶׁאֶת הֶחָמֵץ הַפְּנִימִי – הוּא מַבְעִיר,

כָּךְ הַנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית שֶׁלּוֹ – מַתְחִילָה לְהָאִיר.

וּכְשֶׁהָאָדָם בְּאוֹרוֹת – אֶת סְבִיבָתוֹ הוּא רוֹצֶה לְהָעִיר,

שֶׁיַּחַד הֵם יוּכְלוּ – אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹרָם לְהָאִיר.

.

אַךְ  הָאֵשׁ הִיא מְסֻכֶּנֶת – וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר,

לֹא לְהִשָּׂרֵף – מֵרֹב הָרָצוֹן אֶת הֶחָמֵץ לְבַעֵר.

כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה – אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְטַהֵר,

הוּא עָלוּל לְטַמֵּא אוֹתוֹ – כִּי הוּא מִדַּי מְמַהֵר.

.

הַאִם הָאֵשׁ שֶׁלְּךָ – נוֹבַעַת מִקְּדֻשָּׁה אוֹ טוּמְאָה?

לְךָ אוֹ לַאֲחֵרִים – אַתָּה מְנַסֶּה לִגְרֹם לְהָנָאָה?

הַאִם הָאֵשׁ שֶׁבְּךָ – מַגְבִּירָה אֶת הָאַהֲבָה אוֹ הַשִּׂנְאָה?

מֵעֶצֶב אוֹ שִׂמְחָה – הִיא גּוֹרֶמֶת לְאַחֵרִים לְהוֹרִיד דִּמְעָה?