פרשת במדבר – המדבר הפנימי

לָמָּה הַתּוֹרָה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר?

בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּקֹשִׁי – חַיּוֹת בַּר.

וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר – לַדִּבּוּר הָאֱלוֹקִי?

שֶׁכְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ – צָרִיךְ לֵב נָקִי.

.

כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר – צָרִיךְ כְּלִי.

אִי אֶפְשָׁר לְמַלֵּא דְּלִי,

שֶׁמָּלֵא כְּבָר – בְּחֹמֶר נוֹזְלִי.

.

הַמִּדְבָּר הוּא מָקוֹם שֶׁל שְׁמָמָה,

שֶׁקֶט, רֵיק, דְּמָמָה.

כֹּל מָה שֶׁרוֹאִים – זֶה שָׁמַיִם וַאֲדָמָה,

וְדַוְקָא שָׁם – אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר יוֹתֵר לַנְּשָׁמָה.

.

כְּדֵי לַחְווֹת – דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּעַיִן,

צָרִיךְ לְהִתְנַתֵּק מֵהַ'יֶּשׁ' – וּלְהִתְחַבֵּר לַ'אַיִן'.

אַךְ בָּעִדָּן הַמּוֹדֶרְנִי – יֵשׁ רַעַשׁ בְּלִי סוֹף,

אוּלַי לָכֵן – אָנוּ לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הָאֵינְסוֹף?

.

אַךְ אֲנַחְנוּ דּוֹר שֶׁל מָסָכִים וּבִדּוּר,

כְּשֶׁעַמִּים שְׁלֵמִים מְכוּרִים – לְמִשְׂחֲקֵי כַּדּוּר.

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ הַרְבֵּה – אַךְ בּוּר,

אֵיךְ הוּא יַצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ אֶת הַ'דִּבּוּר'?

אִם הוּא מְנֻתָּק מֵהַ'לֶּב הַשָּׁבוּר',

אֵיךְ לָאֱלוֹקוּת – הוּא יַשִּׂיג חִבּוּר?

.

כְּשֶׁיֵּשׁ כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה – גּוֹרְמֵי הַסָּחָה,

הָאָדָם לֹא מְחֻבָּר לְעַצְמוֹ, לַחֲבֵרָיו – לַמִּשְׁפָּחָה.

הוּא חַי – בֵּין מִרְדָּף לִבְרִיחָה,

בֵּין כִּשָּׁלוֹן צוֹרֵב – לְגַאֲוַת הַהַצְלָחָה.

.

וְאוּלַי לָכֵן חָשׁוּב לְהִתְבּוֹדֵד?

לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא – לְהָבִין שֶׁאַתָּה לֹא בּוֹדֵד.

שֶׁהַצְלָחָה לֹא נִמְדֶּדֶת – לְפִי מָה שֶׁהָעוֹלָם מוֹדֵד,

וְדַוְקָא זֶה – עוֹזֵר לָאָדָם לְהִתְעוֹדֵד,

וּפִתְאוֹם יֵשׁ לוֹ כּוֹחַ – לְהִתְמוֹדֵד.

.

וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בַּפָּרָשָׁה,

שֶׁבַּ'מִדְבָּר הַפְּנִימִי' – יֵשׁ פּוֹטֶנְצְיָאל קְדֻשָּׁה?

וְאוֹמְנָם תְּחִלַּת הַדֶּרֶךְ – קָשָׁה,

וְלוֹקֵחַ זְמַן – עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַרְגָּשָׁה.

אַךְ מִי שֶׁמּוּכָן לָלֶכֶת – בְּ"אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה",

הוּא זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לִנְבוּאָה,

לְתַכְלִית הַבְּרִיאָה,

לְאֵינְסוֹף – הֲנָאָה.

וְאוּלַי הוּא יוֹבִיל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – לַגְּאֻלָּה?