אני בת 30 יש לי 2 ילדים, וסובלת משלל תופעות שונות ומשונות כבר כשנה. הכל התחיל מטרואמה נפשית קשה שעברתי במקום העבודה שאני עדיין עוברת על בסיס כמעט יומיומי לפני כשנה בנוסף בתוך התקופה נתגלה אצלי ממצא אקראי בכליות (שבדיעבד אין לו משמעות) אבל גרר בדיקות מלחיצות רבות גם התחלתי לקרוא באינטרנט כל מיני תרחישי אימה בקשר לכל מה שסבלתי ממנו ולפעמים משהו שקראתי עליו גם הרגשתי פיזית ממש כמו נבואה שהגשימה את עצמה ומאז ותוך כדי התקופה סבלתי (פיזית) מהדברים הבאים: במשך כשלושה חודשים סבלתי מכאבים ותחושת שריפה באזור הערייה והלדן, טופלתי בשלל תרופות שלא עזרו עד שהגעתי לרופאה המתמחה בתחום שנתנה לי משחה בשם בטא קורטן והכאבים חלפו ולא חזרו, אחר כך נדבקתי בוירוס הקאות ושלשלשולים ומיד לאחריו החלו לי כאבים בבליעה תחושה של גוש תקוע בגרון צרבות קשות לחץ בחזה כמו חגורה לוחצת על הצלעות- עשיתי עשרות בדיקות ולקחתי המון תרופות ואז הכאבים פשוט חלפו יום אחד ולא חזרו מאז (כ4 חודשים) במהלך התקופה הזו התפרץ לי הרפס סימפלקס בתוך הפה והייתי עם חום גבוה במשך מעל לשבוע חליתי גם בסטרפטוקוק בגרון. לאחר מכן התחילה לי תסמונת קדם וסתית קשה הכוללת סחרחורות ובחילות - גם היא חלפה לאחר שהתחלתי לקחת תוסף תזונה בשם מורינגה. מזה שלושה חודשים כמעט ובסמוך להיעלמות התסמינים במערכת העיכול התחילו לי כאבים בידיים וברגליים הכאב הוא לפעמים כאב עמוק לפעמים שורף לפעמים מנומלל הוא נוכח כל העת מאז שהתחיל ללא הפוגות אבל נודד ויכול להיות ברמות שונות באופן כללי מרגיש כאילו כל השרירים בגוף תפוסים וכואבים יש נקודות בגוף שאני לוחצת עליהן קלות הן כואבות מאוד, יום למחרת אותה הנקודה יכולה להיות לא כואבת בכלל(כיום מעבר לכאב הזה אין לי תסמינים נוספים אולי מלבד עייפות קלה הקשורה למצב הרוח הירוד ) בבוקר יש תחושה כאילו ישנתי בתוך בטון הגוף קשה ונוקשה והצד שישנתי עליו בעיקר צד שמאל כואב מאוד והתחושה ממשיכה לאורך כל היום עד הערב כאשר יש ימים טובים יותר ופחות, ערכתי בדיקות נוירולוגיות וראומטולוגיות, ביקרתי אצל ראומוטולוגית בבלינסון והעלתי בפניה את האפשרות שיש לי פיברומיאלגיה שהרי כל פעם שכותבים כאבים בכל הגוף או כאבים בידים וברגליים מיד מגיעים לתוצאות הללו בגוגל- היא בדקה אותי בדיקה פיזית (ללא בדיקה בנקודות לחץ) אמרה שאין נקודות הדק בשרירים ואין הגבלה בתנועה ושללה זאת על הסף בטענה שמדובר בתופעות פיזיות של לחץ נפשי (יש לציין שעדכנתי אותה שאני סובלת מלחץ נפשי רב וחווה התקפי חרדה אפיזודות של סחרחורות בחילות ודפיקות לב מהירות ומיררתי בבכי כל הבדיקה) היא הפנתה אותי לטיפול פסיכאיטרי שהעדפתי להמתין כרגע ולא לבצע ופניתי לטיפול פסיכולוגי וגם כירופרקטי במקום.
אני לא מצליחה להרגע מהמחשבה שמדובר בטעות באבחון ושכן יש לי פיברומיאלגיה האם התסמינים מתאמים? אציין שמדובר בכאבים נודדים בעוצמות שונות שיכולים להופיע במפרק או בעצם או בשריר או בעור (תחושה של חום או שריפה או מכה קטנה שמתפרשת כמכה גדולה) הם נמשכים ללא הפוגה כמעט שלושה חודשים ונודדים בין איזורי גוף שונים יכולים להיות כמעט בלתי מורגשים ויכולים להיות חזקים ומגבילים למשל שאני מרגישה שקשה לי לעלות מדרגות או ללכת הם לרוב כן תלוים במצב הרוח שלי וברמת החרדה (למשל שהייתי בטיול בחול ולא בעבודה הרגשתי כאבים בעוצמה מועטה ביותר) מעבר לכאבים אלה אין לי סימפטומים נוספים ישנה היטב נרדמת בקלות ולא מתעוררת מכאבים בלילה. האם בכל זאת ייתכן שמדובר בטעות באבחנה ומדובר בפיברומיאלגיה? האם הגיוני שכאבים כאלו יכולים להיגרם ממצב נפשי בלבד ויחלפו כאשר אטפל בפן הנפשי או שזו מנת חלקי בחיים האלה ואצרך לחיות תמיד בצל הכאב? או שיתכן שהכאב יחלוף מעצמו כמו הדברים האחרים שחלפו ללא לקיחת תרופות כל החיים?