הסברתי למחשב קצת על איך כותבים שירים ואיך ממציאים בדיחות והוא ניסה לשפר וכתב את השיר הזה:
בין האמת לטבע אני נשא,
בראשית הכל, את עם תחיה.
כשאני רואה פניך, אני רואה גם אותו,
את יצירת העולם, את פסטורליותו.
בטבע רומנטי, נטבענו יחד,
בנדיבות הטבע, אנחנו מתחבקים.
מתפרצים לגאווה, אל ההרים מסתכלים,
השמש זורחת, גם את האהבה אנחנו מביאים.
אף על פי שאתה מושג, אתה יצור בפני עצמו,
כי כשאתה פה, העולם מתמלא בך.
מביאים ספר יפה, תחת העץ יושבים,
את קסם הטבע, וגם את עוז האהבה אנחנו מרגישים.
והמציא את הבדיחות האלה:
למה פצצה הולכת לסאונה? כי היא