S Edit חופשת לידה שלום לכולם, לפני כחודשיים ילדתי את בני הבכור. מדובר בילד מדהים, חייכן, חכם, תקשורתי ובנוסף על הכל הוא גם ילד נוח. לאחר הלידה שהייתי כחודשיים אצל הוריי (שגרים רחוק ממני בצפון..) בעוד בעלי נשאר בבית בדרום, הסידור היה מקובל על כל הצדדים. אצל הוריי קבלתי המון תמיכה, עידוד וסיוע עצום בגידול התינוק. בעלי היה מגיע לסופי שבוע ולפעמים אף באמצא השבוע. רוב הזמן הייתי מאושרת, חוויתי ירידות קלות במצב רוח שנבעו בעיקר מחוסר שינה ומפחדים שקשורים לתינוק. הילד פרח, היה מוקף בסבים האוהבים ובאמא רגועה שאפילו ישנה בלילות! השבוע חזרתי הביתה ומאז אני לא מפסעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 1 תגובה חופשת לידה <p>שלום לכולם, לפני כחודשיים ילדתי את בני הבכור. מדובר בילד מדהים, חייכן, חכם, תקשורתי ובנוסף על הכל הוא גם ילד נוח.<br /> לאחר הלידה שהייתי כחודשיים אצל הוריי (שגרים רחוק ממני בצפון..) בעוד בעלי נשאר בבית בדרום, הסידור היה מקובל על כל הצדדים. אצל הוריי קבלתי המון תמיכה, עידוד וסיוע עצום בגידול התינוק. בעלי היה מגיע לסופי שבוע ולפעמים אף באמצא השבוע. רוב הזמן הייתי מאושרת, חוויתי ירידות קלות במצב רוח שנבעו בעיקר מחוסר שינה ומפחדים שקשורים לתינוק. הילד פרח, היה מוקף בסבים האוהבים ובאמא רגועה שאפילו ישנה בלילות!<br /> השבוע חזרתי הביתה ומאז אני לא מפסיקה לבכות.. אני מטפלת בתינוק ודואגת לכל צרכיו, אוהבת אותו כמו שלא אהבתי בחיי.. אבל אני מרגישה כבויה. לא יודעת איך לעצור את הדמעות. הפסקתי לישון בלילה, למרות שאני גמורה מעייפות.. לקחתי מאד קשה את החזרה הביתה.<br /> מרק לטפל בתינוק פתאום אני צריכה בנוסף להכל להחזיק בית, לנקות, לסדר, לבשל , כביסות והרשימה עוד ארוכה.. </p> <p>אני פוחדת שהילד ירגיש שמשהו לא תקין.. ואני בעצמי רוצה לצאת מהמצב הזה. אני מבינה שאני לא יכולה להשאר בבועה של בית הוריי לעד אבל למה אני חווה את הירידה התלולה הזאת במצב רוח.. </p> <p>בנוסף להכל אני גם מרגישה אשמה שאני בכלל מרגישה ככה.. אחרי הכל קיבלתי אוצר יקר במתנה.. גם בעלי לא מבין למה אני כל הזמן בוכה..</p> <p>אשמח לקבל תגובות של נשים במצב דומה או סתם אנשים טובים שמעוניינים להגיב.. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה