ל Edit באשפוז כבר כמה חודשים באשפוז. אני חושבת שאני קרובה לשחרור, אבל כל כך מפחדת. כשאני יוצאת אני לא מצליחה להתמודד עם האוכל, לא עם כל המראות והביקורות העצמיות. מיציתי את האשפוז מזמן, אני מתה לעוף מהגיהינום הזה. עליתי מה שהיה צריך, אבל הביטחון שלי מעולם לא היה רעוע כל כך אין לי ביטחון לקנות בגדים כי הכל נראה רע ואת רוב הבגדים שלי העפתי (לא עולים עליי)אני לא מרגישה שהאשפוז נתן לי תמיכה נפשית כמו שהייתי צריכה, הם דאגו לי מבחינה רפואית וזה הכל (גם לא הייתי פתוחה כל כך לטיפול נפשי) אני לא רוצה להתגבר על ההפרעת אכילה שלי, אני רוצה לחזור אליה בגדול. עד עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 7 תגובות באשפוז <p>כבר כמה חודשים באשפוז. אני חושבת שאני קרובה לשחרור, אבל כל כך מפחדת. כשאני יוצאת אני לא מצליחה להתמודד עם האוכל, לא עם כל המראות והביקורות העצמיות. מיציתי את האשפוז מזמן, אני מתה לעוף מהגיהינום הזה. עליתי מה שהיה צריך, אבל הביטחון שלי מעולם לא היה רעוע כל כך אין לי ביטחון לקנות בגדים כי הכל נראה רע ואת רוב הבגדים שלי העפתי (לא עולים עליי)<br >אני לא מרגישה שהאשפוז נתן לי תמיכה נפשית כמו שהייתי צריכה, הם דאגו לי מבחינה רפואית וזה הכל (גם לא הייתי פתוחה כל כך לטיפול נפשי) אני לא רוצה להתגבר על ההפרעת אכילה שלי, אני רוצה לחזור אליה בגדול. עד עכשיו היה הפחד שיגלו, עכשיו כולם יודעים אין לי מה להפסיד. אני מרגישה שחזרתי אחורה שאני יותר רחוקה מלהחלים מלפני האשפוז. אני רוצה את החיים שלי חזרה, לטייל, לרוץ להיות עם חברים. לא רוצה לחזור למחלקה הנוראית הזאת יותר בחיים.<br >עזרה? </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה