ח Edit האם ייתכן שישנה בעיה רפואית הדומה או מהווה טריגר להתקפי החרדה? קצת מבולבלת קצת מיואשת משתדלת להיות אופטימית מיום ליום.לא ברור לי האם מה שאני חווה הם התקפי חרדה או שמא יש כאן בעיה רפואית נוספת.לפני תקופה, חליתי בשפעת שהתמשכה וקצת הסתבכה לה . במקביל לזה חזרו והופיעו התקפי החרדה. החלמתי וביצעתי בדיקות גופניות. הבדיקות תודה לאל יחסית תקינות למעט סוכר מעט גבוה אך לא המצריך טיפול תרופתי. כרגע. אני פועלת בכול המישורים, החל מבדיקות גופניות, שיחות אצל מטפלים, התעמלות, הרפיה. ובכול זאת לא ברור לי עד מתי ולמרות הכול תקפי החרדה ממשיכים להופיע .. לרוב הם מופיעים בשעות לילה מתוך שינה, אני מתעוררת מתחושת קועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 8 תגובות האם ייתכן שישנה בעיה רפואית הדומה או מהווה טריגר להתקפי החרדה? תוכן<p>קצת מבולבלת קצת מיואשת משתדלת להיות אופטימית מיום ליום.לא ברור לי האם מה שאני חווה הם התקפי חרדה או שמא יש כאן בעיה רפואית נוספת.לפני תקופה, חליתי בשפעת שהתמשכה וקצת הסתבכה לה . במקביל לזה חזרו והופיעו התקפי החרדה. החלמתי וביצעתי בדיקות גופניות. הבדיקות תודה לאל יחסית תקינות למעט סוכר מעט גבוה אך לא המצריך טיפול תרופתי. כרגע. אני פועלת בכול המישורים, החל מבדיקות גופניות, שיחות אצל מטפלים, התעמלות, הרפיה. ובכול זאת לא ברור לי עד מתי ולמרות הכול תקפי החרדה ממשיכים להופיע .. לרוב הם מופיעים בשעות לילה מתוך שינה, אני מתעוררת מתחושת קור לפעמים אכן אובייקטיבית נעשה קר לפעמים לא. , ואז מתחילות הרעידות בגוף. כתוצאה מכך, מתחילות גם החרדות: צורך להתפנות, מחשבות חרדתיות מה יהיה אם אתעלף מה יקרה אם אף אחד לא ישמע,וייאוש עד מתי אצטרך להתמודד עם זה….. התקפי החרדה הופיעו אצלי לפני שנים רבות בעקבות משבר זוגי.אז התופעות היו קצת שונות יותר תחושת זרות, חוסר שייכות, עצב עמוק. הסימפטומים הגופניים זהים, רעידות בגוף אבל אז לאוו דווקא מתוך שינה. טופלתי בשיחות ובמהלך השנים כאילו נעלמו. עכשיו ממרום שנותי כשהחלו להופיע פיתאום באמצע הלילה, אני מוצאת את עצמי תוהה האם ייתכן ויש כאן גם בעיה רפואית נוספת. אני עושה הכול כדי לנהל את החרדה, שינוי תזונתי, התעמלות, שיחות, ועם כל זה הנפילות הללו באמצע הלילה מופיעות פיתאום: תחושת קור- צורך להתפנות – רעידות בגוף – חרדה. אז אני פועלת ע"פ נוהל: קמה, מתלבשת חם יותר, מכינה לי משהו לאכול, רסקיו, ומקווה שזה יחלוף. וזה אכן חולף. אבל עם כל זה , עדיין מיואשת, שלמרות הכול זה עדיין ממשיך לצוץ. ואני שואלת עד מתי….ואולי בכלל יש כאן בנוסף בעיה גופנית שעדיין לא התגלתה לה….קצת מבלבל ובעיקר מייאש.אופטימית אך עייפה מביקורם הבלתי רצוי של חברי משכבר הימים. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה