ההבנה הזו שאני באמת חולה,
שבאמת איבדתי שליטה,
שאני באמת סובלת,
שאני באמת בתת משקל,
שאני באמת לא מצליחה לאכול,
שאני באמת רוצה לאכול,
שאני באמת רוצה להבריא,
שאני באמת לא מוכנה לשלם את כל המחירים האלה שהאנורקסיה גובה ממני,
שאני באמת חסרת אונים מול כל העסק הזה…
זו הבנה ממש קשה, הבנה מחלישה, הבנה שגורמת לי ממש לשנוא את עצמי, לבקר, להאשים. איך יכולתי להיות כל כך טיפשה ועיוורת?!? איך לא הקשבתי לכולם קצת לפניי, אולי היה לי יותר קל, אולי הייתי פחות מקובעת..
אני מבינה שאני לא מצליחה ככה, אני מבינה שאני כנראה צריכה עזרה, אבל אני לא מסוגלת לקבל א