נ Edit כישלון אני ממש שונאת את עצמי, אני ממש שונאת את הגוף שלי עכשיו, לא מצליחה להתרגל אליו במשקל תקין. הידיעה הזו שכל יום אני בוחרת לאכול את התפריט שהוא המון, ובעצם ההחלטה הזו אני בוגדת בכל האינסטינקטים שלי, הרצונות שלי, השאיפות שלי. הקול הזה שיש לי בראש שלפעמים הוא מרגיש הכי אני ולפעמים ממש לא, קודח לי, משפיל אותי, מאיים עליי, מאמלל אותי: "איך הגעת למצב הזה? איך נתת לזה לקרות? איך השמנת כל כך הרבה? מה נראה לך שאת עושה? כמעט 10 קילו? ייקח לך כל כך הרבה זמן להוריד את זה בחזרה, לא מגיע לך לאכול, איזה חלשת אופי, נהנתנית בלי טיפה של שליטה עצמית, תתבייעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 2 תגובות כישלון <p>אני ממש שונאת את עצמי, אני ממש שונאת את הגוף שלי עכשיו, לא מצליחה להתרגל אליו במשקל תקין. הידיעה הזו שכל יום אני בוחרת לאכול את התפריט שהוא המון, ובעצם ההחלטה הזו אני בוגדת בכל האינסטינקטים שלי, הרצונות שלי, השאיפות שלי. הקול הזה שיש לי בראש שלפעמים הוא מרגיש הכי אני ולפעמים ממש לא, קודח לי, משפיל אותי, מאיים עליי, מאמלל אותי: "איך הגעת למצב הזה? איך נתת לזה לקרות? איך השמנת כל כך הרבה? מה נראה לך שאת עושה? כמעט 10 קילו? ייקח לך כל כך הרבה זמן להוריד את זה בחזרה, לא מגיע לך לאכול, איזה חלשת אופי, נהנתנית בלי טיפה של שליטה עצמית, תתביישי!". אני מאמינה לקול הזה כי ככה בדיוק אני מרגישה, אני לא מצליחה לצמצם כמו בעבר וזה שובר לי את הלב. פעם חשבתי שאם אתאמץ מספיק, אמשיך בטיפול, אעבוד על עצמי אצליח לחיות עם עצמי בשלום ככה, היום אני מבינה שאני פשוט לא יכולה. אני לא בטוחה שאני אפילו רוצה לחיות עם עצמי במשקל הזה בשלום כי אני יודעת שאני ממש ממש שמנה ואני נגעלת מעצמי. אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות, מרגישה ששום דבר לא בשליטתי יותר ושאני כישלון. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה