אני לא יכולה יותר. אני לא יכולה להמשיך ככה. אני שונאת את הגוף שלי, שונאת את השומן שהתווסף בעקבות ה"החלמה". אני לא מרגישה שאני מחלימה, אני מרגישה שאני מדרדרת. המחשבות האובססיביות רק מתעצמות, זה כל הזמן בראש שלי, מחשבת שוב ושוב מה אכלתי, כמה שקלתי בבוקר, כמה אשקול בערב, איך אתחמק מארוחת שישי, כמה השמנתי, כמה אני דוחה את עצמי, כמה מהר אוכל לרדת את כל מה שעליתי. אני פוחדת שלא אצליח לרדת חזרה ואני פוחדת שארד חזרה ולא אצליח לעצור. אני פוחדת לחזור אחורה אך באותה נשימה כמהה לרזון של פעם. חזרתי להישקל בבית, חזרתי לצמצם, אני שמחה ועצובה בו זמני