אני במקום גרוע.
נולדתי למציאות קשה, חוויתי ילדות לא קלה. ושרדתי.
חשבתי שיום אחד אני אגדל, ותהיה לי שליטה על החיים שלי.
ככ טעיתי.
הסבל הנפשי קיים בי בכל יום.
התקווה והחלומות, האישיות השמחה שלי, החיוכים, הכל נהרס.
אני מרגישה כלואה. חסרת אונים…
אני בת 24, חולה בפיברומיאלגיה, ככה החליטו לקרוא לזה…שונאת את ההגדרה הזאת. בנוסף סובלת ממיגרנות קשות כל החיים, כאבי מחזור נוראיים במשך שבועות, התקפי אלרגיות, בעיות שינה…….אין חלק בגוף שלי שלא סובל.
שנים נלחמתי. עבדתי, קיוויתי, ניסיתי, אני אדם חיובי.
המשפחה שלי, ההורים שלי, אינם מתפקדים כהורים. שניה