ע Edit הדיכאון חוזר… שלום, היום אני בת 23… כשהייתי בת 14 אובחנתי עם דיכאון קליני, חרדה ומאוחר יותר עם פסיכוזות… זו הייתה תקופה מאוד קשה.. מי שגידל אותי כאבא מת, חבר שלי התאבד ואני הייתי בפנימיות.. כשעברתי לגור לבד עם חברה הכל השתנה. לקחתי את החיים שלי בידיים, עבדתי והלכתי למטפלת כל שבועיים שעד היום היא המלאך שלי, קיבלתי ביטחון עצמי, הלכתי ללמוד והיום אני מטפלת. לפני חודש חבר שלי ואני יצאנו להפסקה ויום אחכ שברתי את הרגל… הבית שלי לא נגיש בכלל… אני לא יכולה אפילו ללכת שם לשירותים, אז בינתיים אני אצלו לחודשיים שבהם אני לא יכולה ללכת… הוא ממש מקסים ביום יום ועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 1 תגובה הדיכאון חוזר… <p>שלום, היום אני בת 23… כשהייתי בת 14 אובחנתי עם דיכאון קליני, חרדה ומאוחר יותר עם פסיכוזות… זו הייתה תקופה מאוד קשה.. מי שגידל אותי כאבא מת, חבר שלי התאבד ואני הייתי בפנימיות..<br /> כשעברתי לגור לבד עם חברה הכל השתנה. לקחתי את החיים שלי בידיים, עבדתי והלכתי למטפלת כל שבועיים שעד היום היא המלאך שלי, קיבלתי ביטחון עצמי, הלכתי ללמוד והיום אני מטפלת.<br /> לפני חודש חבר שלי ואני יצאנו להפסקה ויום אחכ שברתי את הרגל…<br /> הבית שלי לא נגיש בכלל… אני לא יכולה אפילו ללכת שם לשירותים, אז בינתיים אני אצלו לחודשיים שבהם אני לא יכולה ללכת… הוא ממש מקסים ביום יום ודואג אוהב.. עד שהוא מתעצבן ואז הוא מתחיל לקלל ולצעוק… בחודש הזה אני מרגישה בפעם הראשונה את הדיכאון חוזר אלי… יש לי התקפי פאניקה, חרדות, אני לא מפסיקה לבכות ומהיום הראשון הוא לא סגור על עצמו ואנחנו במצב ממש לא ברור.. היום היה לו עוד פעם התקף עצבים כמו שיש לו לפעמים אבל בגלל שאני בכיסא והוא גבוהה ממני ואוהב לנפנף בידיים כשהוא צועק הוא כמעט פגע בי כמה פעמים.. אני עכשיו בפאניקה, אני כבר לא יכולה לסבול את הקללות של 'מפגרת' 'מטומטמת' וכל אלה… אני כבר לא יכולה לסבול את הצעקות שלו, אני מרגישה שאני לא יכולה לברוח ואני בהתקף פאניקה… אני לא יודעת מה לעשות, אני ככ מפחדת ואני לא רוצה להיכנס לדיכאון הזה עוד פעם…<br /> אני מרגישה עכשיו אובדת עצות…</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה