אני מגיל קטן היו לי קשיים ביטויים מבחינת הבעה בשיתוף חברתי ולהגיב בזמן המתאים לדברים המתרחשים
בחברה הן בלימוד הן במשחקים בהפסקות והן בכללי .שהחברה ראו שאני שקט וחשבו שאפשר לעשות ממני כל דבר אפשרי .
ואני ראיתי זאת מהבפנים שלי והיה לי קשה להגיב עקב מחסום פנימי שהקשה עליי בלהגיב
ותמיד רציתי לפרוץ את המחסום הנוראי הזה
ואמרתי לעצמי בשקט אם אני יפרוץ את זה אני בטוח במאה אחוז שאני ייפתח לעצמי ..את העצמי האמיתי שלי
ואני יפסיק להיות תלותי וכביכול מסכן בפניי החברה הממסכנת האכזרית ..אוליי ללא מודע ..אבל זאת ראייתי והתובנות שלי לאורך כל גטו החיים