שמש בחוץ, ואצלי עדיין סערה, מתקשה להאמין שדברים אכן יחזרו למסלולם והיה בסדר, ככה זה שהחרדה והדיכאון מנסים להשתלט על כל חלקת היגיון.
בימים האחרונים אני מתוערר בבוקר, ותוהה האם ככה מעתה יראו חיי, האם נגזר עלי להתמודד עם הכאב הזה שהחרדה יוצרת מדי בוקר, או שיתרחש נס והכל יעבור.
אני מנסה את כל מה שאני יודע, אבל לא מצליח להגיע לפתרון.