ים. הגלים מתנפצים באים והולכים.
ואני יושבת בקצה המים הרדודים עם חברה טובה שלי . נושמת כמה נשימות.
ומספרת לה הכל. שאני מתמודדת כבר שנה וחודש עם בולימיה. שבחור פגע בי עמוק בגלל זה. שהיה לי פיצוץ עם מישהי בקשר לזה.. הבעיות בבית, התחושה של הלבד. ולמרות שתמיד תמיד מוקפת אנשים.
והיא? מסתכלת אלי ואומרת לי – יומן מסע שלי מבחינתי את אותו אדם. רק שכעת אני מעריכה אותך הרבה יותר. על הלחימה שלך בבולימיה, הבגרות שלך . את פשוט ראויה להערכה.
ואני התרגשתי. כל כך. הרגשתי לראשונה זה שנה מוכלת. ממש
אני נלחמת כל יום עם עצמי בשביל עצמי אבל גם כדי לתת לאחרו