רע לי כל כך
המספרים רק עולים והכוח לעצור את זה יורד
וזה מעבר למספרים, זה ההרגשה , הפחד, החשש, הבושה, הכעס, התסכול
רוצה בגדים חדשים אבל לא מסוגלת להיכנס לתא מדידה ולמדוד לראות את עצמי במראה ולהחליט אם הבגד יפה עלי או לא. איך יהיה יפה כשאת ( אני) כל כך מכוערת? גדלה ותופחת מיום ליום
אני מרגישה כמו בצק שמרים
כמו הסיפור שלדירה להשכיר: "תרנגולת שמנה על משכבה מתהפכת ומרוב המשקל קשה לה ללכת.."
וזה לא בצחוק ולא בלעג זה בכאב והרבה. זה בתסכול ומלא. זה ביאוש וגדול. זה באי נוחות נוראית. בתחושה של חיים שקריים ומיותרים. רוצה להרוס אתעצמי ולא להיות ק