S Edit אחותי הקטנה בולימית היי לכולן! אחותי בת 16 בולימית. היא אמרה לי שההפרעה התחילה אצלה כבר בגיל 11-12, בגיל 14 היא התאשפזה כשהיא במצב מסוכן. אנחנו לא ידענו שזאת הפרעת אכילה, כי היא הייתה מקיאה בלי לדחוף אצבעות, פשוט כל מה שאכלה יצא מייד. היא טוענת שגם בינה לבין עצמה היא התכחשה לזה שהיא עושה את זה בכוונה. כשהרופאים הבינו ואמרו לנו שהיא בולימית ומנגנון ההקאה הוא פסיכולוגי, ההורים לקחו אותה למוסד מיוחד להפרעות אכילה. מייד לאחר מכן היא התחילה לעלות במשקל ולהבריא, אבל לא דיברה על מה שהיא מרגישה או חוותה עם אף אחד. ההפרעה כמובן לא נעלמה לחלוטין ועכשיו היא חזרה עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 2 תגובות אחותי הקטנה בולימית <p>היי לכולן!</p> <p>אחותי בת 16 בולימית. היא אמרה לי שההפרעה התחילה אצלה כבר בגיל 11-12, בגיל 14 היא התאשפזה כשהיא במצב מסוכן. אנחנו לא ידענו שזאת הפרעת אכילה, כי היא הייתה מקיאה בלי לדחוף אצבעות, פשוט כל מה שאכלה יצא מייד.<br /> היא טוענת שגם בינה לבין עצמה היא התכחשה לזה שהיא עושה את זה בכוונה.<br /> כשהרופאים הבינו ואמרו לנו שהיא בולימית ומנגנון ההקאה הוא פסיכולוגי, ההורים לקחו אותה למוסד מיוחד להפרעות אכילה. מייד לאחר מכן היא התחילה לעלות במשקל ולהבריא, אבל לא דיברה על מה שהיא מרגישה או חוותה עם אף אחד.<br /> ההפרעה כמובן לא נעלמה לחלוטין ועכשיו היא חזרה להקיא. בנוסף לזה אנחנו חושבים שהיא חותכת את עצמה ברגליים.<br /> ניסתי לדבר איתה על הבעיה, והיא ממש בכתה לי שהיא לא רוצה ללכת למוסד שוב פעם. שהם רעים אליה, שהם לא מגלים רגישות ושהם עשו לה טראומה פעם קודמת. היא ביקשה במקום לדבר עם פסיכולוג/ית.<br /> השאלה אם במצב הזה רק לדבר עם פסיגול/ית יכול לעזור? כי ההורים שלי לא יודעים להיות קשים, הם לא יודעים איך להכריח אותה להפסיק להקיא. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה