תקשיבו, החברה הזו מקסימה, ויש כמוה אחת למיליון אבל מה אני אמורה לעשות כשאין לה פנאי… ואני כל כך חסרת ביטחון שאני אומרת לעצמי "בטח היא לעולם לא תענה לי" פשוט נורא ואיום. עזבתי את החוג המשותף שלנו כדי לא לראות אותה, וזה ממש עזר לי וגם עזר לקשר שלנו, אבל בכל זאת לפעמים (המון) אני מרגישה שאני ילדותית מדי בשבילה וסתם עלוקה שנדבקת לה למוח ומיותרת לה בחיים. אני כל כך חסרת ביטחון וכשיש לה זמן היא מעלה לי את הביטחון לרמות שאני לא מכירה את עצמי מה אני אגיד לכם נורא נמאס לי להיתלות ככה בחברות זו לא פעם ראשונה ובודאי לא אחרונה ובא לי להיעלם מהעו