Edit דכאון וחרדה- האם באמת אפשר לצאת מזה? שלום, אני מתמודדת עם דכאון וחרדה כבר תקופה ארוכה, הרבה תנודות במצב הרוח, עליות וירידות. אחרי ההתקף חרדה האחרון זה גם התבטא בחולשה פיזית של ממש והחמרה של קשיי שינה והפרעות העיכול שסבלתי מהן בעבר. אני כל הזמן בבירור של דברים, נעזרת בתרופות צמחיות לשינה רגועה יותר וחיזוק מערכת העצבים, מתייעצת עם נטורופתית לגבי צמחי מרפא ושינוי תזונה, עשיתי כל מיני בדיקות כדי לשלול דברים, מטופלת בטיפול רגשי ובמקביל גם מתייעצת עם עובדת סוציאלית כדי למצוא לי קבוצת תמיכה כי אני חושבת שזה ממש יעזור. בין לבין אני קצת עובדת ויחד עם דמי אבטלה זמניים מביטוח לאומיעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 1 תגובה דכאון וחרדה- האם באמת אפשר לצאת מזה? <p>שלום,<br /> אני מתמודדת עם דכאון וחרדה כבר תקופה ארוכה, הרבה תנודות במצב הרוח, עליות וירידות. אחרי ההתקף חרדה האחרון זה גם התבטא בחולשה פיזית של ממש והחמרה של קשיי שינה והפרעות העיכול שסבלתי מהן בעבר.</p> <p>אני כל הזמן בבירור של דברים, נעזרת בתרופות צמחיות לשינה רגועה יותר וחיזוק מערכת העצבים, מתייעצת עם נטורופתית לגבי צמחי מרפא ושינוי תזונה, עשיתי כל מיני בדיקות כדי לשלול דברים, מטופלת בטיפול רגשי ובמקביל גם מתייעצת עם עובדת סוציאלית כדי למצוא לי קבוצת תמיכה כי אני חושבת שזה ממש יעזור. בין לבין אני קצת עובדת ויחד עם דמי אבטלה זמניים מביטוח לאומי מתקיימת בקושי. </p> <p>כל הזמן מנסה להרים את הראש, להיות אופטימית, להאמין למטפלת שלי ולעובדת הסוציאלית המקסימה שפגשתי שאני בדרך הנכונה ויש לי את הכוחות לייצב את עצמי כלכלית ורגשית. אני מרגישה שמרוב שיש לי כל כך הרבה צרכים רגשיים ופיזיים הכל גדול עלי מדי לפעמים ואז אני מוצפת כמו עכשיו. מתקשה לעשות סדר עדיפויות מה קודם למה. </p> <p>גם עם המטפלת אני במשבר, היא רוצה בטובתי ואז השיחות שלנו סביב זה לרוב כי קשה לה להכיל את הלופים השליליים ואני מבינה את זה אז היא נותנת לי כל מיני תרגילים לחשיבה חיובית אבל לפעמים אני פשוט צריכה לפרוק ולשחרר גם אם זה אומר לחזור על עצמי עד שזה יעבור ואז אני תוהה אם הטיפול מקדם אותי כשאני מסיימת כל פגישה מוצפת ברגשות קשים? השתיקות שלה מלחיצות אותי לדבר ולחפור יותר עמוק ברגשות ולפעמים זה פשוט מעמיס מדי ויותר מוסיף לי סטרס ממקל. גם אמרתי לה את זה שאני רוצה שתשאל אותי שאלות, שאני מרגישה שמשהו לא עובד ותקוע ונכנסנו לאיזה מבוי סתום שאני לא יודעת איך לצאת ממנו. בינתיים הורדתי את תדירות המפגשים כדי להמשיך לעבד את הרגשות המעורבים שלי לגבי המשך הטיפול.</p> <p>זה מעלה לי כל כך הרבה שאלות: </p> <p>1. מתי אפשר לדעת שהטיפול מיצה את עצמו?</p> <p>2. האם כדאי להפסיק טיפול בלי שמצאתי טיפול אחר או עדיף להמשיך גם אם אני מרגישה שכרגע הוא בעיקר מספק לי תמיכה רגשית ואוורור רגשות שליליים אבל לא מקדם אותי לפתרון אותם רגשות מורכבים. מניחה שזה טבעי שהטיפול תקוע כי גם אני מאוד מרגישה תקועה עכשיו ואז אני שואלת את עצמי איזה פונקציה הוא משרת? </p> <p>3. אשמח לעידוד והשראה בתקופה המורכבת הזו ולשמוע מאנשים שהצליחו לצאת ממשבר נפשי עמוק עם אמונה מחודשת בעצמם. איך דאגתם.ן לא להישבר בדרך ולשמור על חשיבה חיובית בתוך כל החוסר ודאות ותחושות התסכול? </p> <p>4. יש באמת דרך לצאת מדיכאון וחרדה לתמיד או שאני צריכה לקבל את זה שזה הולך להיות חלק בלתי נפרד מחיי וייתכן שגם ילך ויחזור?</p> <p>5. אני מאוד בדילמה מבחינה תעסוקתית- בעולם אידיאלי הייתי פשוט אומרת שזה מה שאני מתמודדת איתו אבל אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי. מצד אחד, עובדת בעבודה לא מאתגרת מספיק ורוצה יותר וחסר לי לפתח את עצמי אינטלקטואלית, מצד שני מאוד חוששת להכניס את עצמי שוב ללחץ ועומס רגשי כשאני עדיין מתמודדת עם קשיי תפקוד. </p> <p>כמו שאפשר לראות אני מוצפת אז יצא לי פוסט לא מאוד ממוקד, תודה לכל מי שהצליח.ה להחזיק מעמד. מאחלת לכולנו ימים שקטים ובהירים יותר.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה