אני עוברת משהו נוראי. הבן אדם היחיד שהיווה לי מן רשת ביטחון כזו.. עוזב אותי. ולא מותיר לי פתרון אחר.
חוויתי הרבה עזיבות מפסיכולוגים, וכל פעם זה גיהינום מחדש.
אני שונאת את עצמי כל כך. זה מביא אותי למצבים פשוט נוראיים.
אני לא מצליחה למצוא מטפל חדש. כי כולם עמוסים. ואני ממש חייבת.
אז השבוע טסתי לחו"ל.. כי באמת כבר לא יכולתי.
והכל נראה כל כך אופטימי מהחלון של המטוס.
אני לא יודעת איך להסביר את זה. אתה למעלה.. רואה את כל העננים האלה שמסודרים בצורה כמעט סימטרית אחד ליד השני..
והשמש האדומה הזו.
הים שלמטה..
ואתה חושב לעצמך,, קיבינימט, תראי איז