סתם. סתם כזה שממלא לך את כל חלל הראש המוח והלב.
ריקנות, שיעמום וחוסר רצון מינימאלי לחיות.
העניין הוא שאני לא מרגישה אובדנית כרגע בשביל לפנות לעזרה מקצועית, אבל כן מרגישה עצובה ולבד והכי משגע אותי הטלטלות, רגע למעלה רגע למטה.
לא בא לי לצרוח, כי אין לי כוחות. בא לי לצרוח כי יש בתוכי צרחות
לא בא לי לבכות כי אין לי כבר דמעות. הכל חסום. הלוואי שהיו דמעות.
הסוף שבוע עבר כל כך טוב. איך הכל יכול להתהפך ברגע????