אני חושב שהבנתי. אני עושה בטעות קולות ונשיפות עם הפה וזה מפחיד אנשים, אז הם מסתכלים עליי יותר מדי ואני עושה מבטים מאיימים בחזרה כדי להתגונן. בתגובה הם צועקים עליי ונוצרות מריבות, אפילו עד למכות. חבל. אולי צריך להימנע ממבטים מאיימים ותוקפניים ולהיות שמח וחיובי. בקשר לשאלה המעסיקה אותי בעניין דיבור: הגעתי למסקנה שאני לא חייב לענות על שום דבר ותמיד אפשר לשתוק, והשומע יחליט במה הוא רוצה להאמין. אם ברור לכולם שחשוב לי שיאמינו לי, אפשר לענות כך. בנוסף אני כבר הרבה זמן מתלבט האם להתחיל שיחה מדברים כלליים כמו חוגים ולהמשיך בהדרגה לתחביבים איש