M Edit התסכול והיאוש חדשה כאן, לא יכולה להגיד נעים מאוד- חושבת לאף אחד מאיתנו לא בדיוק "נעים" להיות במקום הזה. הפעם נפלתי ממש ממש חזק. לתחתית ממש. באופן נורא "מוזר" אני במקום גרוע הרבה יותר ממה שהייתי בעבר, גם בפעמים שהיו לי נסיונות אבדניים. (למרות המצב הקשה- לא שם היום) הפעם אין לי טיפת כוחות לנסות אפילו להרים את עצמי. היייתי כבר פעמיים בסבבים של ציפרמיל – הפעם אין לי את החודש (לכל הפחות) עד שהוא יתחיל להשפיע. עד אז אגמר לגמרי. הדיכאון והחרדות ברורים לגמרי (יש לי בבית ואבן ובודורמין- שלוקחת לא באופן קבוע אלא נרשמו לי כ"עזרה ראשונה" אחרי התקף החרדה הראשועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה התסכול והיאוש <p>חדשה כאן, לא יכולה להגיד נעים מאוד- חושבת לאף אחד מאיתנו לא בדיוק "נעים" להיות במקום הזה.<br /> הפעם נפלתי ממש ממש חזק. לתחתית ממש.<br /> באופן נורא "מוזר" אני במקום גרוע הרבה יותר ממה שהייתי בעבר, גם בפעמים שהיו לי נסיונות אבדניים. (למרות המצב הקשה- לא שם היום)<br /> הפעם אין לי טיפת כוחות לנסות אפילו להרים את עצמי.<br /> היייתי כבר פעמיים בסבבים של ציפרמיל – הפעם אין לי את החודש (לכל הפחות) עד שהוא יתחיל להשפיע. עד אז אגמר לגמרי.<br /> הדיכאון והחרדות ברורים לגמרי (יש לי בבית ואבן ובודורמין- שלוקחת לא באופן קבוע אלא נרשמו לי כ"עזרה ראשונה" אחרי התקף החרדה הראשון- שהוביל למיון. גם כששילבתי בניהם+ מלטונין, לקח לי כמעט שעתיים להרדם, ונגד החרדות הם לא ממש עוזרים בשימוש מזדמן).<br /> מעבר לכך- לא מאובחנת עדיין. וברור שיש מעבר לזה.<br /> ופה מתחילה מסכת העיוניים :<br /> לפנות לבריאות הנפש דרך הקופה- לכי חכי עכשיו במצב הזה חודשים (במקרה הטוב) עד שתקבלי תור( הפניה לפסיכיאטר מרופא המשפחה נשלחה למרפאת בריאות הנפש לפני יותר מחודש- ועדיין לא שמעתי כלום מהם)<br /> לגשת למיון? ושוב כמו עם בעיות פיזיות שסבלתי מהן בעבר, לעמוד מול מערכת אטומה שצריכה שאני אוכיח לה שיש פה משהו באמת לא בסדר?<br /> "ללכת על כל הקופה" ולנסות להתאשפז? מה עם הילדים? (חד הורית) ומה עם ההשלכות של אשפוז כזה?<br /> פרטי? איך בדיוק לממן פרטי אחרי חודשים בהם לא עובדת ועם השיתוק הזה שלא מאפשר לי אפילו לחלום לחזור לעבוד<br /> יעוץ דרך הקופה? מעבר לכך שלא יודעת בכלל אם ביעוץ ב150 שח דרך הקופה כלל נכלל אבחון, 2 פסיכיאטרים שעליהם קיבלתי המלצות באיזורי, כבר שבוע לא מצליחה להשיג אף אחד מהם.<br /> אז הנה אני, הולכת כל יום ונכבת עוד יותר, מתפקדת עוד קצת פחות (ומופתעת כל פעם מזה שיש בכלל פחות) וכל יום מתוסכלת ומיואשת יותר מזה שהדרך לקבל עזרה כל כך מסובכת וקשה<br /> וכן, גם מפחידה. (חוויתי לצערי גם בעברי אנשי טיפול גרועים)<br /> אני עומדת ממש על קצה התהום, באפיסת כוחות מוחלטת. וגם אם הייתי רוצה לנסות לגייס, איפה שכבר באמת באמת אין ,טיפת כח אחרונה כדי להתחיל תהליך- נראה שרק מי שיכול להרשות את זה לעצמו ראוי לעזרה</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה