התגברתי על הפחדים שלי
וזה אפילו לא היה מפחיד
מה עכשיו מכביד עליי?
אני לא מרגישה הקלה
החשש מדחייה, מנטישה
זה מה שעשיתי לעצמי אז
ועכשיו אני מצפה
שיסבירו לי כמה אני נחותה
שיסובבו ממני את הראש לתוך מסך מנחם
כדי שהרגש ימשיך להתקיים
הצהרתי על עצמי אלכימאית בגאווה
אבל כמו הזקנה, אין לי מילה
אין לי איך למחוק או לברוח
כשאני מעצמי שואבת את הכח
לא ניסתי להתחרז
אני סתם מדברת
כי אני לא מסוגלת להבין
את מה שהנחתי כבר מזמן
אני חוזרת לחשמל לעצמי את הנשמה
כי אני מכורה