היא לוקחת על עצמה את תרמיל הנדודים, הולכת ושבה ממקום למקום, מחפשת אחריו, רוצה שיראה לה כמה היא אהובה, כמה היא טובה וכמה היא מדהימה, הוא שותק, אך מקשיב לכל מילה, מכיל ועוטף אותה ללא שיפוטיות, וכן, למרות כל השריטות שלה, השיגעונות שלה, למרות כל מה שהיא עברה הוא נשאר, ממשיך לחבק אותה כשהיא נרדמת ולא משחרר עד שהיא לא מתהפכת.
היא מאמינה שהוא יבוא, כזה בן זוג היא צריכה. אבל היי! כרגע המשרה שייכת לדובי שעל המיטה, מתי אמצא כבר אהבה…