הרגשתי זרה גוף שלי
ניסיתי לגרש את זה
וכל מה שיכולתי לעשות זה לברוח
בלי מקום מסתור בלי מקום בטוח
יש בהם משהו מרתק
אני לא מצליחה להיות מראה מספיק מחמיאה
אני לא רוצה לחוות את זה עוד אפילו לא רגע
כשאני לא מצולמת אני אמיתית
כשאני אמיתית אני לא פוטוגנית
כיעור, מפנים ומבחוץ
כשאני מעבירה ביקורת היא מתחזקת
ואני נחלשת
אני מתעייפת רק מלחשוב
אני נאבקת רק בלהיות
אני יכולה להיות רומנטית
אני יכולה להתנהג כאילו
כמה אנשים צריך להרוג בראש שלי כדי למחוק את עצמי מהם
כמה זמן עד שאעלם
מזיכרונות של עצמי ושל אחרים
עד שאהיה טיפת מים
בלב מדבר