אתמול תופפתי משמיעה על התופים שלי, אחרי המון זמן שלא נגעתי בהם. זה הלך די טוב, אפילו הקלטתי.
היום ניסיתי לנגן, ולהפתעתי הרבה לא הצלחתי.
נשאבתי לתוך "אני לא שווה כלום", "אני לא טוב בכלום".
כבר חשבתי על מוות, על זה שלא טוב לי לחיות.
החלטתי להרים טלפון לקו המדריכים של גהה, שהם כמו הקו של ערן – רק שהם מכירים אותנו.
ענה לי בחור בשם אביעד, אני לא מכיר אותו. הוא היה מדריך לפני שנה, ככה הוא סיפר לי.
שיתפתי אותו בבעיה שלי, בכמה בעיות. ברגשות, בשקרים שאני מספר לעצמי ולאחרים.
הוא הצליח לגרום לי לפקוח עיניים, להבין שגם אם אני לא מצליח – זה