מתעורר במיון. הוא שואל אם אני שומע קולות. שואל אם יש לי הזהיות.

מסתובב לצד השני ונודם.

הוא מאיים.

אני נושם, נודם, אני חי. קיבינימט!!!

אחיותיי מיללות בבכי חרישי ואחי אומר "אל תדאג אחי אני כאן ולא זז ממך".

אני רוצה לבכות, לצעוק לכו כולכם לאלף עזאזל. אבל לא מצליח להגיד דבר.

ההוא ממשיך לאיים "אם תעשה זאת שוב אני מאשפז אותך". בתוכי אני מגחך.

דוק… זו טיפשות לאיים על אדם חזק ממך… על אדם שהמערכת הכשירה לקחת חיים. אבל לא אומר לו דבר.

הן מחבקות אותי ואחי מניח ידו עלי… אני מביט בו במבט של מצטער אחי פשוט הייתי צמוד לקיר, אין לי עוד מקום לברוח.

אנ