א Edit בזרועותיו של מלאך המוות אני מזועזעת שהכנסתי לחיי מפלצת כזו, את מי שיביא לסופי. האמנתי לשקרים, חשפתי את הפצעים שחזרו לדמם. רק לפני שבועים הוא בא לתמוך בי, כביכול, כשנתקפתי בפלשבקים מאירוע בו עשו בי משהו בלתי נתפס כשהייתי קטנה מאוד, ואפילו שם הרגשתי שהוא רק בא לנצל אותי מינית, הוא נגע בי בכוח, למרות שבקשתי פעם אחר פעם שיפסיק כי זה רק מעצים את הסבל הנפשי. הדברים נראו כך מההתחלה, גם הנשיקה הראשונה הייתה לגמרי בכוח, הוא הצדיק את זה בכך שחשב שזה יקרב בנינו ויעצור את הויכוחים, והוסיף שגם צריך מוטיבציה להשקיע מזמנו בפגישות איתי. בפועל הוא ניסה כמה פעמים, אמרתי שאני עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 5 תגובות בזרועותיו של מלאך המוות <p>אני מזועזעת שהכנסתי לחיי מפלצת כזו, את מי שיביא לסופי. האמנתי לשקרים, חשפתי את הפצעים שחזרו לדמם. רק לפני שבועים הוא בא לתמוך בי, כביכול, כשנתקפתי בפלשבקים מאירוע בו עשו בי משהו בלתי נתפס כשהייתי קטנה מאוד, ואפילו שם הרגשתי שהוא רק בא לנצל אותי מינית, הוא נגע בי בכוח, למרות שבקשתי פעם אחר פעם שיפסיק כי זה רק מעצים את הסבל הנפשי. הדברים נראו כך מההתחלה, גם הנשיקה הראשונה הייתה לגמרי בכוח, הוא הצדיק את זה בכך שחשב שזה יקרב בנינו ויעצור את הויכוחים, והוסיף שגם צריך מוטיבציה להשקיע מזמנו בפגישות איתי. בפועל הוא ניסה כמה פעמים, אמרתי שאני לא מוכנה והוא תפס אותי בכוח ונישק. וכשהלך בכיתי על כך שהכניסו אותי לתוך קשר, ושהרגשתי כמו חפץ.</p> <p>הוא ידע שאני במאבק קיומי, שקשה לי לבחור להישאר בעולם הזה אחרי כל מה שעשו לי בילדות, פגשתי כל כך הרבה מבוגרים שהתאכזרו, התעללו מינית, פיזית ונפשית, שמאז שהתמונה התבהרה אני נמצאת במאבק יום יומי על החיים. ודווקא כשנכנסתי למצב הזה פגשתי אותו, עד אז כל קשר שהיה לי היה מבוסס על אהבה והערכה כנה ותמיד היינו נפרדים בתור חברים. </p> <p>בתקופות האלה של קשר און ואוף נכנסו גברים חדשים לחיי, דייט ראשון, שני, שלישי, והם נתנו לי תחושה כזו טובה, של הכלה, אכפתיות, נכונות לעשות מחוות שלא קבלתי ממנו גם כעבור חצי שנה. דברים בנאלים כמו להביא לי מרק כשאני חולה, או לשאול אותי איזו מתנה אני רוצה כי בדיוק יוצאים לנסיעת עבודה בחול, ומתבאסים שלא יראו אותי הרבה זמן. חזרתי אליו בכל פעם כי הייתי קשורה מדי וחומלת אותו על זה שהוא כזה, נכה רגשית, חושבת שזוהי לא אשמתו ואני אעזור לו להיות טוב יותר. ועמוק בפנים חשבתי שכך אשיג שליטה על הפגיעה שאני נושאת, כי הוא משחזר לי אותה בכל אינטראקציה. </p> <p>מזמן הבנתי שהקשר עתיד להסתיים לכן בקשתי שלא יעבור הלאה בפני, כי זה ימוטט אותי ושנצא מזה בטוב בסך הכל, כי זה פשוט לא עובד ואין כאן אשמים. הוא בחר לזרוק אותי במילים שכבר לא נעים לו להיות בחברתי, כשניסיתי לקשור שיחה כי בכל זאת, לא נפרדים ככה במשפט אחד, גיליתי כי הוא פשוט יוצא כבר עם אחרת. הוא לא התנצל, רק האשים שגרמתי לו לחשוף זאת ושהקשר נגמר בגלל שלא התאמצתי מספיק.</p> <p>כל התקופה הארוכה הזו הרגשתי שהפכתי לצל של עצמי, אשה מוכה, רגשית ומינית, שאני עוברת אלימות ואיכשהו בוחרת לספוג את זה פעם אחר פעם כי פיתחתי בו תלות ובלעדיו אני לא אשאר בעולם. כזו מטומטמת, הערך העצמי קבל פגיעה אנושה.</p> <p>אני מפוחדת מהעולם כבר זמן רב, הוא היה עד להתמודדות הזו, לחרדות, לבדידות, לקושי לצאת מהבית, לטריגרים המיניים, לסיוטים בלילה. שוב קבלתי בעיטה לפנים, והפעם אין לי יכולת לקום, הרי יכל פשוט לסיים את הדברים בלי קשר לגורם חיצוני, לצאת בן אדם, לתת את הכבוד הבסיסי לקשר הזה, לשמור עלי.</p> <p>אני לא מתאבלת עליו, איך אפשר, בהתחשב במה שנהיה ממני. אני טמאה בזכותו, מקרצפת את עצמי באמבטיה, כל היום על נוגדי חרדה, ומטהרת כל פיסה שהוא דרך עליה בביתי כדי לא להשאיר שום זכר. לא מוצאת הקלה בכלום, אני לא חושבת שהכאב הזה יכול לעבור, קבלתי את המכה כשהייתי במצב אנוש, וזוהי הייתה המכה האחרונה.</p> <p>כמה נורא להתאבד בגלל אפס כזה, אבל מה עוד נותר לי, אני לא יכולה למחוק את זה מהזיכרון, זה משגע אותי, ברמה של כאב פיזי שאני חווה בגוף, ותחושה שאני אפס מאופס, ואני לא מצליחה לחיות עם זה. ככה זה בעולם הזה, כשאת מפתחת נקודת תורפה, תמיד יגיע טורף שיפגע דווקא שם, כי זוהי הדרך היעילה ביותר להשתמש בך.</p> <p> </p> <p> </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה