למרות יתרונם הבריאותי של הפירות עם שפע נוגדי החימצון והסיבים שבהם, חששו בגלל הסוכר שבהם, מהשפעתם על הסוכרתיים.
 
יש מחקרים המראים שניהול הפרי השלם מייטיב גם עם הסוכרתי ואינו פוגע ברמות הסוכר שלו אם לא מגזימים בצריכתם.
בעיתון BMJ פורסמה סקירה של 3 מחקרים (men from the Health Professionals, ו- Nurses’ Health Study) בהם עקבו במשך קרוב ל-20 שנה, אחרי יותר מ- 3 מיליון משתתפים שמהם 12,198 פיתחו סוכרת2.
במעקב בחנו את צריכת הפירות של המשתתפים ומצאו יחס הפוך בין צריכת פירות שונים והסיכוי להתפתחות סוכרת2.
יתרה מזאת, דוקא בפירות עם ערך גליצמי גבוה היה האפקט בולט יותר ואילו בפירות עם ערך גליצמי נמוך לא נראתה השפעה על הסיכוי לסוכרת.
עוד מימצא מעניין שנראה הוא שצריכת מיץ פירות כן קשורה עם סיכוי גבוה יותר להתפתחות סוכרת2 ורק הפרי השלם קשור עם הפחתת הסיכוי. החוקרים מניחים שעלית רמות הסוכר היא יותר מהירה ויותר גבוהה אחרי שתיית מיץ לעומת אכילת הפרי השלם ומכאן ההבדל בהשפעה.
 
הסיכוי  המשוקלל לסוכרת2 עם צריכה של 3 מנות פרי בשבוע היה:
אוכמניות – 0.74
ענבים וצימוקים – 0.88
שזיפים יבשים – 0.89
תפוחי עץ ואגסים – 0.93
ערך משוקלל למיצי פירות שונים, העלה את הסיכוי לסוכרת ל- 1.08
הפירות הבולטים בהשפעתם על הפחתת הסיכוי לסוכרת2 היו ענבים, אוכמניות, תפוחי עץ ואגסים.
 
BMJ 2013, 347, f5001
 
עוד מחקר על יתרונם של פירות עשירי אנתוציאנינים כמו אגסים או אוכמניות... וגם פטל טוב לסוכרתיים.
 
 
מעניין אם הצייר רנה מגריט (הציור שלו) שאהב לצייר תפוחים (הנה עוד תפוח מצויר שהוא צייר) היה גם בריא יותר...