הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit סתם כתבתי כי יש לי זמן -
Edit
ד"ר מיכה וייס בעבודתי הציבורית אני הפסיכולוג הראשי במחלקה להפרעות אכילה למבוגרים בתל-השומר. אני מטפל הן בפסיכותרפיה בגוון התייחסותי והן בגישת ה-DBT, בהתאמה לצורכי המטופלים. הקליניקה שלי ממוקמת בגבעתיים, בגבול ת\"א.חבר קהילה · 24.6.2015עובר מאד חזק כמה קשה לך. פרידה משמעותית היא בעצם כמו מוות קטן, וכעת את מתמודדת עם הכאב הזה. דבר אחד לא הצלחתי להבין עד תום: מצבך זועק להתייעצות פסיכיאטרית, לבירור בדבר טיפול תרופתי הולם (לא כדורי הרגעה- זה אינו טיפול תרופתי הולם). היית? אם לא, מאיזה אזור בארץ ומאיזור קופה את? -
Edit ד"ר וייס אני לוקחת תרופות מקבוצת ה SSRI כבר 10 שנים. כרגע אני על סרנדה 200 מ"ג. הפסיכיאטר שלי אין מילה אחרת להגיד את זה - דפוק. לא נותן תרופות הרגעה אפילו שאני אחרי מנת יתר וצריכה להיגמל כמו מהרואין. הוא נתן לי גם אנטי פסיכוטי פרפנן אבל הוא עושה לי רעד ברגליים ואני לא ישנה בגללו. הוא טוען שאין משהו אחר!!! אני מאזור המרכז בקופת חולים מאוחדת. בנתיים מנסה או למצוא פרטי או לחזור לתל השומר שהייתי מטופלת שם. לצערי השרות שם גרוע והם מסרבים לענות לטלפון. איך בנאדם חולה אמור להסתדר ככה??
-
Edit אלפרליד אני לוקחת חצי מ 0.25 מ"ג ולפעמים גם 0.25 שלם. זה לא מספיק לי אבל אני חוסכת כי לא נותנים לי וקיבלתי ממישהי.
-
Edit היי
לא יודע אם זה מעודד אותך או לא אבל אני רווק בן 46 שמזה שנים סובל מדכאון ריקנות חוסר הנאה. שום דבר לא גורם לי שמחה או טעם כלשהוא לחיי. אני אומנם עובד אבל רע לי בעבודה רע לי בכל דבר שאני עושה רע לי כשאני קם בבוקר וחוזר לבית הריק. נסיתי פה ושם זוגיות אני נראה בסדר גמור ונחמד סך הכל אבל מרגיש חוסר בטחון ותחושה שאני לא שווה כלום. תמיד זה היה לי. מאז שאני מכיר עצמי זו הייתה תחושתי. אני מנסה להתגבר על התחושות והמחשבות ולא ממש מצליח אבל מכריח עצמי לחשוב חיובי. בכ מקרה אני מניח שאת צעירה ממני וכל החיים לפנייך אז תנסי לקחת עצמך בבידיים .
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 24.6.2015שלום לך יקרה. ישנן תקופות שחורות אבל הן לא חייבות לייצג את כל החיים. פרידה היא תקופה קשה ושום דבר שחווים בה לא מייצג את החיים. הכל כואב ונראה חשוך וללא תקווה. ובכל זאת - את יודעת מה זאת אהבה?, ליהנות מזוגיות ולהיות בקשר...אינני יודעת מה יקרה עם החבר הנוכחי שלך, איך את יודעת שהפעם זה "לתמיד"? -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 24.6.2015התכוונתי לאמר שאת יודעת לאהוב. סימן השאלה הוא טעות... -
Edit מה לעשות אם ממש רע לי אבל אני לא רוצה להתאשפז? רק לקבל הכוונה בתרופות. הקופ"ח לא רלוונטית עברתי את כולם. יש לי תל השומר וגהה הם מקבלים שם דחוף לאיבחון וומתן טיפול תרופתי אבל לא מיון ואשפוז!
-
Edit אינטר זה לא מנחם כי עצוב לי לשמוע אנשים סובלים בסבל גיהנום הזה.
הלואי והיתה קבוצה שהיינו כולנו יכולים להיפגש ולדבר על זה.
-
Edit היי
אנא צייני בת כמה את. זה דיי חשוב לצורך הדיון. לחיות בדכאון לא יביא אותך לכלום. נכון זה לא בשליטתך. אבל חיים תחת תרופו הרגעה חיים בבתי חולים של בריאות הנפש אפשריים ואולי נותנים לך חברה ומחסה אוכל ומקום שינה, אבל אני מניח שלא יספק אותך ואולי תרצי לבנות משפחה ובית וילדים בעתיד. אני מבין שקשה לך. לי מאוד קשה. החיים אנשים עבודה סביבה. מזמן הפסקתי להאמין בעצמי או בסביבה או באנשים. אבל זה מה יש. לא תשני את העולם. לא תשני את קו המחשבה והפעילות של גורמים שונים. אני חשבתי בעבר שאני ישנה את העולם. שאני שונה. עדיין אני חושב כך (לגבי זה שאנ
אני מכיר את ההרגשה הזאת. כשסובלים מבעיות נפשיות אכן זה מקשה על תפקוד בעבודה ולפני כמעט עשור אני הייתי במצב הזה. כשנרשמתי ל"כמוני" בינואר 2012 כבר לא הייתי בדיכאון, אבל היו לי קשיים שלא היו לי חברים. בכל מקרה ב2012 עבדתי ותפקדתי בעבודה, אבל סבלתי מהרבה מטרידנים בזמן העבודה כי נראיתי להם חריג. באיסרו חג של פסח 2012 ילד בתחילת גיל ההתבגרות היה בדרך לאירועי המימונה עם חברים וידידות, ראה אותי בעבודתי והתחיל להשוויץ ואמר לי "אם היית לומד לא היית מוכר עיתונים". אולי הוא צודק אבל הוא גם חוצפן כל אחד צריך להתעסק בענייניו.
בכל מקרה מאחל לך ש
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו