קרלה קרוס

אז הבנתי שהבולמיה בסופו של דבר רק גורמת לי להשמין, מביאה לעצירות ולהתנפחויות.. לכן זו לא אופציה בשבילי. אמרתי לעצמי שאין ברירה , אני לא יכולה פשוט לאכול ולזלול בלי לדפוק חשבון במיוחד שהחלטתי לא להקיא יותר .. לבנתיים. אני מנסה לנהל שגרה של הרעבה. פשוט לאכול ממש ממש קצת , אבל השאלה היא כיצד ניתן לנהל שיגרה כזאת ועדיין לא לחשוב כל הזמן על אוכל ולא להיות בדיכאון ובטח שלא להישבר פתאום ולהתחיל לזלול ואז באמת להשמין. הבטן שלי שטוחה רק כשאני לא אוכלת, השאלה שלי אם יש דרך שאני גם אוכל לאכול וגם אראה כמו שאני רוצה. האם אני צריכה לאכול פחות ? לע

חושבת שידעתי בתת מודע שההקאות וכל ההתעסקות הזאת תיהייה הסחת דעת בזמן הלימודים, ואכן זה הפסיק לזמן מה.. אבל היום כשאכלתי יותר מידיי לא הצלחתי להחזיק את זה בפנים . ניסיתי באמת שניסיתי כמה שעות אבל בסוף לא יכולתי להכיל את הכמות הזאת בבטן. אני לא מבינה .. עכשיו כל פעם שאני אזלול טיפה יותר זה שוב יקרה ?

זוהי פעם ראשונה שאני יכולה לדבר על זה , לשתף , בלי לפחד , כי אתם תבינו אותי. אני יודעת שיש לי בעיה. זה כבר הרבה זמן אני חושבת.. כל הזמן קוראת את הכתבות על בולמיה , תופעות , השפעות , מקרים פרטיים , וזה לא מזיז . אני אוהבת אתזה , אני אוהבת להקיא , זה בטח לא חדש לכם אבל אני אוהבת את השליטה הזאת . הבעיה היא שאני לא יכולה לעשות אתזה כל הזמן , אני כל הזמן עם אנשים . לא יכולה לסבול את העובדה שיש לי משהו בקיבה . אפילו פירכית אני חייבת להקיא . הבעיה אני חושבת היא שאני מודעת להכל ולא רוצה להפסיק .