המשך
ישכב בספה ללא תיאבון, ישן ויבכה כל היום.
אני מרגיש אומלל וחסר תקווה, מרגיש שאין למה ליחיות, למרות שקשה לי בעבודה , זה הדבר היחיד שמחזיק אותי כרגע.
אני רוצה לציין שיש לי פה המון חברים טובים שתמיד רוצים לעזור, אבל לא יכולים לשנות את המצב
אני אומלל, מה לעשות????
ששלום לכולם ושנה טובה
החרדות ודיכאון התחילו כבר מ 1994.
את אשתי הכרתי ב 1989.
התאהבנו ועברנו לגור בארץ מולדתה בסקנדינביה ב 1991.
ב1993 במשך טיול במיזרח לאחר שאיפה אחת מ גוינט קיבלתי התקף פסיכוטי, ומאז הבעיות התחילו.
דיכאון , חרדות, בילבול, היו היום יום שלי.
ב 1996 קיבלתי לאחר איבחון של פסיכיאטר סרוקסט אשר פתר לי את כל הבעיות.
התרוממתי וחזרתי לעצמי.
ב1998 התחתנו ונולד הבן הבכור, ב2000 קנינו בית, ב2001 נולדה לנו הבת המקסימה, וחודש לאחר מכן אובחנה אשתי כ חולת סרטן ללא יכולת הבראה, והיא נפטרה לאחר תקופה קשה של מחלה תוך עשרה חודשים.
תוך כד
שלום לכולם
לאחר 16 שנה של שימוש הסרוקסט, הפסיקה התרופה מלפעול, והנפילה היתה קשה.
נתקפתי בדיכאון קשה ירדתי 17 קילו מחוסר תיאובון ושכבתי כזומבי על הספה כחצי שנה יש לציין שאני חי בחול ולא בארץ
לאחר תקופה ארוכה שהרופאת משפחה לא מצאה פיתרון יצרתי קשר עם פסיכיאטר ולאחר 7 פגישות הוא המליץ לי על למוטרגין ו דולוקסטין במינונים של 100 מג ו 60 מג
האם למשהו פה יש ניסיון עם התרופות הנל
תודה לכולם ויום טוב
דנילנד
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו