Nobody

חבר קהילה

הצטרפתי ב־ 25/09/15

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

היי, כתבתי כאן כבר פעם בנוגע לסודיות פסיכולוג בטיפול עם קטין. (15) לאחר שקיבלתי מידע ממקורות שונים הבנתי שאם אני פונה לטיפול עדיף שיהיה כמה שפחות אישי. אובחנתי עם חרדה באבחון פסיכודידקטי כפי שציינתי בפעם הקודמת שכתבתי כאן, ואני כן מעוניינת לטפל בה. היא פוגעת בי בתחומים שונים בחיים, למשל: אני נתקפת חרדה לפני מבחנים, כשאני מגיעה למגע או מצב אינטימי עם מישהו בלי להיות שתויה, או אפילו סתם באקראי אם אני נזכרת במשהו לא נעים שקרה בעבר ונתקפת בחרדה עד לידי הרגשת חנק. לכן, רציתי לדעת איזה סוג טיפול הוא יעיל לבעיית החרדה מהסוג שציינתי ועם זאת כ

3 תגובות
ד"ר מיכה וייס בעבודתי הציבורית אני הפסיכולוג הראשי במחלקה להפרעות אכילה למבוגרים בתל-השומר. אני מטפל הן בפסיכותרפיה בגוון התייחסותי והן בגישת ה-DBT, בהתאמה לצורכי המטופלים. הקליניקה שלי ממוקמת בגבעתיים, בגבול ת\"א.

חבר קהילה · 11.11.2015

Edit
היי Nobody- הטיפול המומלץ להתקפי חרדה הינו CBT, שהוא גם דרך טיפול יחסית לא אישית לפי הגדרותייך. יחד עם זאת בין דברייך קיימת האפשרות שיש מקום להכנס לטיפול דינמי שהוא אישי בהחלט, ויעזור לך בהתמודדות עם אינטימיות, ועם זכרונות מעיקים.
מאחר ונשמע ממה שכתבת שכעת את מוכנה יותר לגישה הראשונה, אני ממליץ שתפני לטיפול CBT, על מנת לשפר את דרכי ההתמודדות עם מצבים מעוררי חרדה.
יתכן ומתישהו בהמשך יהיה מקום גם לגישה השניה, על פי הצורך.
איך זה נראה לך?
דווחו
N

Nobody

חבר קהילה · 12.11.2015

Edit
טיפול דינמי הוא אפשרות פחות טובה משום שהרבה דברים אני לא יכולה\מרגישה בנוח לשתף, ולכן הוא יהיה לא אפקטיבי. CBT באמת נראה האפשרות הטובה ביותר, פשוט לא הבנתי כל כך את ההבדל בין CBT לאימון אישי ולכן שאלתי כאן. תודה רבה!
דווחו
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 14.11.2015

Edit
בבקשה
דווחו

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.

הפוסט שפרסמת נמחק

שאלה בנוגע סודיות בטיפול פסיכולוגי עם קטין.

מתי פסיכולוג מפר סודיות ומספר להורים או לגורמים אחרים על מידע שנאמר בטיפול עם קטינה? בנוגע למצבים של פגיעה עצמית לא מסכנת חיים, שימוש באלכוהול וסמים, פגיעה מינית, הפרעות אכילה. השאלה מתייחסת גם בנוגע למידע על דברים שקרו בעבר ונגמרו. תודה.

14 תגובות
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 26.9.2015

Edit
שלום לך יקרה. להערכתי, פסיכולוג מספר להורים כאשר הקטינה נמצאת בסיכון, דהיינו כאשר היא עלולה לסכן את עצמה ו /או כאשר נעשה בה משהו שעלול לסכן את בריאותה הנפשית או הפיזית. פגיעה מינית, הפרעת אכילה מסכנת, שימוש באלכולהול במידה ואינו חד פעמי אלא קבוע וכמובן שימוש בסמים יש לדווח להורים. מדוע את שואלת. מה מטריד אותך?
דווחו
N

Nobody

חבר קהילה · 26.9.2015

Edit
בתחילת שנת הלימודים עברתי אבחון שבכלל נועד לאיתור לקויות למידה, אך מן האבחון עלו כמה דברים "מחשידים ומטרידים" לטענת המאבחנת בתחום הרגשי. ממש השתדלתי שלא לרדת לפסים רגשיים וכמובן שלא לחשוף דבר שעלול להראות דכאוני, מסוכן או שעלול להדליק נורה אדומה. אך כך יצאו הדברים, והמאבחנת התעקשה שעליי ללכת לטיפול פסיכולוגי. אמא שלי בעד אך ההחלטה בידי. בהתחלה התנגדתי בתוקף כי אני לא חושבת שיש משהו בי שהוא לא בסדר, וניתן לתיקון. אך כפי שאמרה המאבחנת בהתחשב בכך שאף אחד לא באמת יודע את רוב הדברים שאני עוברת או את התחושות והרגשות האמיתיים שלי, לא יזיק לד
דווחו
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.com

חבר קהילה · 27.9.2015

Edit
אף אחת יקרה,
ממה שתארת את בהחלט יכולה וצריכה להעזר בטיפול. נשמע שהבחירה שלך להשתמש באלכוהול ובסמים גם אם באופן לא קבוע יכולה להיות חלק מההתמודדות עם האירועים שציינת התעללות, תקיפה. כך גם הפרעת האכילה.
במידה ויש פגיעה שנעשתה בתוך המשפחה כמובן שיש דרכים להתמודד עם סודיות כי אין הגיון לשתף את התוקף.
מנסיוני נערות במצבך מאוד חוששות שההורים לא יהיו לצידם ויתאכזבו לשמוע על המצב אך האמת היא שכמעט כל ההורים רוצים מאוד לעזור לילדיהם, זו הסיבה שאנו כהורים משקיעים כל כך הרבה מאמצים. בכדי שלילדים שלנו יהיה יותר טוב.
את יכולה לספר קצת ממה את ח
דווחו
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.com

חבר קהילה · 27.9.2015

Edit
ועוד דבר, האם יש דמות בוגרת בסביבתך שעליה את סומכת בכדי להתחיל את התהליך, מורה מקצועית, יועצת, דודה ? דמות שאת מרגישה שתבין אותך ואת יכולה להתייעץ איתה?
דווחו
N

Nobody

חבר קהילה · 27.9.2015

Edit
אני חוששת בעיקר שאמא שלי תדע. לא אוכל לחיות עם עצמי אם אדע שאכזבתי אותה כל כך. עבדתי כל כך קשה לבנות את הדמות שאני רוצה להציג כלפי חוץ, אעשה הכל כדי שדברים מסוימים לא יתגלו. אמנם היא האדם שאני הכי עצמי איתו ביחס לשאר, אך זה עדין רחוק מהעצמי האמיתי לחלוטין שלי. אני רק חושבת על מצב שבו היא יודעת הכל וכבר קשה לי לנשום. בפעם היחידה שראתה עליי צלקות של פגיעה עצמית, זה היה פשוט נורא. לא יכולתי להסתכל לה בעיניים, או לעצמי בעניים במראה. פשוט רציתי להיעלם. כמובן שאמרתי לה שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שפגעתי בעצמי, ושזה נבע מעומס רגשות ולא מ
דווחו
א

אלי זיו

חבר קהילה · 27.9.2015

Edit
nobody שלום

זה מאוד תלוי בפתיחות והבנה של ההורים שלך . כי מתחת לגיל 18 את נחשבת קטינה .

אל תשכחי ש "הזקנים האלנה " הם דואגים לך ביותר ובאמת רוצים בטובתך .

על בשרי כהורה לבני טיפש עשרה ראיתי כמה הגיל הזה קשה והפכפך . אנחנו נתפשים כפרמטיבים בני דור המבול אבל

אנחנו באמת מיצגים אמהות ואבות
דווחו
N

Nobody

חבר קהילה · 27.9.2015

Edit
איך זה תלוי בפתיחות והבנה של ההורים שלי? אני לא רוצה שהדברים יגיעו לידעתם בכלל. בגלל זה בדיוק אני שואלת מתי הפסיכולוג מפר את האמון בטיפול פסיכולוגי עם קטינה - כדי שאדע האם יש טעם בכלל לנסות. לא אמרתי שאמא שלי לא דואגת לי, להפך. אני יודעת שזה ידאיג אותה ולכן אני לא רוצה שתדע על דברים אלו.
דווחו
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 28.9.2015

Edit
שלום לך יקרה. אינני מצויה מספיק טוב בתחום החוקי. אני מציעה לך לשאול כאן באתך ב"זכויות החולה", להערכתי ישנו כנראה תחום "אפור" שבו הפסיכולוג צריך להחליט עד כמה התנהגות הקטין מסכנת אותו. יחד עם זאת, מנסיון אני חייבת לאמר לך, שההסתרות הללו מסתיימות שלא בטוב. ישנו גבול של עד כמה האדם יכול לשים עליו מסכה ויום אחד המסכה הזו נסדקת. הפגיעה בהורה אחר כך היא הרבה פעמים גרועה יותר כי הוא מרגיש אידיוט - איך "הכתובת הייתה על הקיר והוא לא ראה אותה". אני מרגישה את הכאב והפגיעה מבין מילותייך וכן, אני בטוחה שהם היו כל כך קשים שכרגע אינך יכולה לבטוח באי
דווחו
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.com

חבר קהילה · 28.9.2015

Edit
שוב שלום,
כתבת שאת מפחדת לאכזב, אז אני מניח שאולי את חושבת שאת גם אשמה. פעמים רבות שאנחנו צעירים אנחנו חושבים שהכול קרה בגלל משהו שעשינו לא טוב או משהו שלא עשינו ואז אנחנו חשים אשמה וחוששים לאכזב.

אף פעם התעללות ותקיפה מינית אינן באשמתך !

זה נכון שלא קל יהיה לאמך לשמוע שעברת חוויות קשות אבל היא מאוד תשמח על כך שאתן קרובות והרגשת שאת יכולה לשתף אותה. היא בודאי לא תהיה מאוכזבת ממך.
דווחו
N

Nobody

חבר קהילה · 29.9.2015

Edit
אורית וטל שלום. אורית, לא הבנתי איפה אני יכולה לשאול... חיפשתי מידע על כך באינטרנט וכל מה שכתוב זה שהפסיכולוג מדווח כאשר יש סכנה ממשית לחייו של המטופל - לא מצאתי תשובה מפורטת. וגם את עצמי אכזבתי לא מעט, ככה שקשה לי לבטוח בעצמי.. אבל תודה רבה על התמיכה. טל, אולי ההתעללות והתקיפה המינית לא היו רק באשמתי, אבל לבחור לשתות באופן קבוע ולהשתמש בסמים גם אם באופן לא קבוע כן, לפגוע בעצמי כן, וכך הלאה. הפגיעה המינית היא כבר מזמן לא כל הסיפור. והיא מאוד תתאכזב לדעת לאיזה שפל אני מסוגלת להגיע.
דווחו
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.com

חבר קהילה · 1.10.2015

Edit
יקרה שלום

האמיני לי שאמך לא תתאכזב לשמוע, זה נכון שיהיה לה קשה לשמוע כי אף הורה לא רוצה לדעת שקשה לילדה שלו.
נשמע מדברייך שהיא תוכל להתגייס ולעזור לך. כפי שכתבתי לך פעמים רבות בעקבות פגיעה או טראומה אנחנו פונים לאלכוהול או לסמים בכדי להקהות את החוויה והתושות. את לא אשמה למרות שאת מרגישה כך. חשוב שתשתפי את אמך, אפשר לחשוב ביחד איך עושים זאת ואולי חברים בפורום ישמחו לשתף איך הם הצליחו לשתף אדם קרוב להם
דווחו

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.

הפוסט שפרסמת נמחק

הנושאים החמים

Nobody

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

Nobody

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?