שלום, אני בת 22. לפני כשנה וחצי סיימתי טיפול פסיכולוגי, במהלכו אובחנתי עם דיסתימיה. הטיפול ערך כשנה והיה משמעותי מאוד. הוא עזר לי להתגבר על התקפי חרדה יומיומיים ולצאת מהדכדוך הקבוע שהייתי בו. עלתה גם האופציה להסתייע בטיפול תרופתי, אך באותה העת הרגשתי שהטיפול הפסיכותרפי מספק לי את מה שאני צריכה. מאז הטיפול סיימתי שירות קבע כקצינה, עבדתי והתחלתי ללמוד באוניברסיטה. כל הזמן הזה הרגשתי טוב יותר, חזקה ומלאת מוטיבציה, למרות שנדרש לי זמן להתרגל לאזרחות (אחרי שירות צבאי מורכב בתפקיד רגיש). התחלתי גם את הלימודים בציפייה מרובה, אני עושה כושר בא