בס"ד
שלום לך. אני מקוה שהגעתי למקום הנכון. במשפחה של אבי ואימי יש המון מחלה השכחה. והיום אני בת 55. וזה שנים שגם מתחילה לשכוח. ואני ממש חוששת מהחיים אלו. אני ראיתי ועדיין רואה את אימי ודודים שלי כיצד הם חיים. ולי לא נראה ממש לחיות כך. האם יש פתרון כל שהוא? הכוונה גם להם וגם לי. תודה.
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום גודי יקרה:
אני מבינה את ההרגשה שלך. שכחה גורמת לך לחוש, ודאי שאת מאבדת שליטה על חייך.
לא כ"כ הבנתי האם מדובר באיזושהי בעיה שאובחנה, מחלה כלשהי או תופעת לוואי של תרופות מסוימות. אני זקוקה שתרחיבי מעט.
במה באה לידי ביטוי השכחה? שוכחת שמות, שוכחת גז דלוק? כמה זה פוגע באיכות חייך?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושאלה שנשאלה ע"י גודי
שלום לך.
אצל אימי והדודים שלי אובחנו "אלצייהמר" ואני שוכחת דברים קטנים למשל, אם שמתי אוכל על הגז, אני חייבת להיות במקום אחרת אני שוכחת. או, שאני צריכה להתקשר...ניגשת לטלפון וכבר איני יודעת מה רציתי בדיוק לעשות...וכן, לפעמים שאני קוראת תהלים או תפילה כבר איני זוכרת אם קראתי את הפרק ושוב חוזרת על הפרק. ממש מפחיד אותי. חייב להיות תרופה לכל אלה נכון? אשמח לדעת. תודה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום יקרה:
אלצהיימר זו אכן מחלה שפוגעת קשות בזכרון וכתוצאה מכך בתפקוד היומיומי.
אני מבינה את החשש שלך לאור מה שאת רואה במשפחתך, אולם יתכן ואצלך המצב הוא שונה.
יתכן והשכחה נובעת מטרדות יומיומיות או פיזור הדעת ויתכן שמדובר בהפרעה יותר אורגנית, אבל זה רופא זה צריך לקבוע וחשוב שתפני אליו והוא יעשה את ההערכה.
ישנם טיפולים תרופתיים שיכולים לעכב את ההתדרדרות, אבל באמתתתייעצי עם הרופא וקודם תביני במה מדובר.
בינתיים כן חשוב להיות ליד הגז כשאת מחממת משהו, אולי לרשום לך דברים חשובים על מנת לא לשכוח וכד'.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו