אלכסנדר2

מי שמאמין לא מפחד. הסתובבתי הרבה, ובודאי יש שהסתובבו יותר. הגעתי למסקנות ברורות יש רגעים שכואב יש זמנים מדאיגים ומפחידים. קוראים המון שומעים ממכרים ולפתע מבולבלים. כדאי לקחת פסיעה אחורה ולקבל עוד עייצה נוטראלית.ולפעמים אם לא תמיד לחשוב שיש עוד אחד ששמע משתתף מבין מקבל או "רק" שמתפלל. או מבקש שיתפללו על האחר זה מקסים ונהדר לעזור לכולם. אנשים נשארים נסתרים ועושים טוב לזולת מאחורי הקלעים. שזהו למעשה חזון נבואת אחרית הימים. מי שנכנס לבית הכנסת של בית החולים לתפילת שחרית בשבע או לתפילת מעריב יפגוש בעשרות יהודים מקסימים שבאים לדבר עם אבינו שבשמים. האשה והבת בחוץ עם מיני או גופיה והאבא נכנס לוקח שם כיפה פותח סידור ותהילים שופך שיחו לאלוקים . מוריד דמעות עד שנגמרות וכשיוצא מתחבק עם הבנות בטוח שיתקבלו התפילות. אותי זה מרגש ממש מתחשק לי לבכות.