בלוג ללכת אחרי... שיגור הלב,פרורים ורעש של כרסום שוב פעם השעה הזו..ואני ערה מרגישה חלק מציפורי הלילה שלא מוצאות ענף לשבת עליו ולעצום עיניים יש רעש כזה בבטן שמכרסם זה לא נעים,אבל זה משתיק את כאב הלב…קצת מדליקה סביבי גפרורים שיאירו לי קצת את חושך הלילה הרגשתי נבדלת ולא שייכת היום…יותר מבכל יום אחר מין מחנק כזה שתקוע ולא מוצא איך לצאת,לבלוע את הדמעות כדי שאיש לא…
בלוג ללכת אחרי... לא יודעת …. אני לא מצליחה להתחבר לעצמי בזמן האחרון בכל התקופה הזו שגדושה בדברים אפשר לומר שחלקם אפילו טובים..למרות שהגיעו מתוך מקומות מאוד קשים,עדיין הם כנראה סוג של גדילה…. לא יודעת אם זו נקראת הפרעת אכילה כמובן,היא תמיד שוכנת אצלי אבל אני במצב כלכלי לא פשוט יותר מדי דברים שקרו בבום אחד ולא הייתה לי שום הכנה מראש משתדלת לעלות את…
בלוג ללכת אחרי... שלדים הלוואי והיו לי מילים כדי להסביר הלוואי והיה לי עיפרון שיכל לצייר לכם הכל הלוואי והיה לי שהשחור שחור הזה מגיע צובע הכל בצבעים שחורים שהשלדים בארון עדיין לא עוזבים שהם חוזרים להזכיר לי מי אני ומהייכן באתי אני נאבדת בתוך עצמי כל כך הרבה זוהמה כל כך הרבה גועל על הגוף ואיש לא רואה ואולי כולם רואים ושותקים…
בלוג ללכת אחרי... יצור נושם וחי שאני צריכה לטפל בו??? מה זה הדבר הזה?? אני לא יודעת אם לשמוח או פשוט להיות בהלם לקחתי היום בערב כלבה קניתי אותה ממש ככה פתאום בהפתעה, האמת שלאחר כל התהפוכות שקרו לי בחודשיים האחרונים חשבתי לעצמי שזה רעיון טוב.. שקצת ירגיש לי כמו בית, אולי קצת בית בלב וקצת פחות לבד… לקחתי כלבה בצבע שמנת מתוקה עם עיניים שרוצות תשומת לב כל…
בלוג ללכת אחרי... הנצח הוא רק אפר ואבק? מתנגן השיר "ואם את נוסעת…לאן את נוסעת? לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק"… "מי ימתיק לילותייך? מי יקשיב לביכייך? מי ישמור צעדייך בדרכך……" "לאן את נוסעת? לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ועפר? לאן את נוסעת? לאן את נוסעת?" מרימה תפילה לשנה עם הקלה מרימה תפילה לשנה טובה יותר אמן אמן אמן מאחלת לכולכם שנה טובה…
בלוג ללכת אחרי... החגים בבית שאין מוזר לי, קניתי היום שטיח לבית, לדירה..או לאיך שקוראים למקום הזה עד עכשיו זה הרגיש לי כמו מקום מסתור, מפלט וכו'… ואני רק רציתי להרגיש בית אבל לא רציתי לומר לעצמי זאת יותר מדי, או לנסות יותר מדי…מפחד להתקל בתחושה הקשה שבית זה הרבה יותר ממבנים, ואני שבית יציב נורמלי ושפוי מעולם לא היה, רק מעורר אצלי את התחושה…
בלוג ללכת אחרי... תל אביב, מי היה מאמין? וכמה זמן אני כבר מנסה לכתוב בין כל המתרחש מרגישה שמפספסת כל כך הרבה דברים שיש לתעד, לכתוב ולא לשכוח אך מרגישה במין מחנק כזה של דברים רבים מדי שקורים, שאין לי אפילו זמן לגשת אל המחשב או אל היומן ולכתוב. ושנים אני כותבת, כותבת יומנים כותבת מחברות כותבת במחשב, פשוט כותבת, כותבת וכותבת..שיום אחד, שיום אחד העולם ידע,…
בלוג ללכת אחרי... יצר ההשרדות חזק מהכל..ואני כאן כדי לספר לכם ע\"כ יש לי כל כך הרבה דברים לספר, אני רוצה שהכל יכתב כאן מבלי שאצטרך לכתוב או להתבלט מה ואיך לכתוב כדי שתבינו בערך על מה מדובר. קורים כל כך הרבה דברים בבת אחת, יום אחד אני מרגישה שהכל אבוד, שוב מרגישה אותה ילדה אבודה שאף אחד לא רוצה אותה, מרגישה שאולי כדי לוותר הרי אני זקוקה לכל כך הרבה…
בלוג ללכת אחרי... שבירה מוחלטת מתעקשת ללכת קדימה מתעקשת ומתעקשת ונדמה שאיש לא שומע צעדי ונדמה שלאיש אינם משנים צעדי. וחיפשתי למי לדאוג, וחיפשתי את מי לזכור, וחיפשתי על מי לבכות.. לחרוט ולשמר היטב את הצער בלב שהפעם הבאה פשוט לא תהיה, חיפשתי בהתעקשות מוחלטת ומודה היום- הגרוע מכל נחשף בפני, שאין זה משנה..אין זה משנה לאיש, הרי כל אחד וחייו שלו, אינני שייכת…
בלוג ללכת אחרי... הרחק מהאנשים .. היה לי קשה מדי בין האנשים אז התחלתי ללכת….. והגעתי לפרדס כמה זה כואב, איך הדמעות שלי נפלו על העלים היבשים
בלוג ללכת אחרי... שוב, ילדה של אף אחד, כמו תמיד אין לי מילים להתחיל לתאר את התהום הזו, את התחושה הזו של האבדון המוחלט. היום בערב הייתה הפגישה האחרונה בקבוצה, לא יודעת בכלל איך להתחיל לספר עליה.. נכנסתי למקום ולא האמנתי שזו הפעם האחרונה, כמו אז..בפגישה האחרונה שלי עם המטפלת שטיפלה בי 12 שנה, בהדיון ידעתי שזהו התאריך שנקבע לפני שבועיים…פה בקבוצה התאריך נקבע עוד בהתחלה, בטיפול החליטו ע"כ…
בלוג ללכת אחרי... מילים מילים מילים מנסה מנסה לא תמיד מצליחה אבל אני כאן עכשיו שוב משתדלת כמה שאפשר לקחת הרבה נשימות בין לבין, לא לשכוח לנשום אין הרבה סדר בבלגן יש המון פחד אבל אני כאן נשבעת לכן, משתדלת כל עוד אני יכולה להמשיך להחזיק עוד נשימה באפי, להמשיך להחזיק כשנדמה שהכל סביבי מתפורר ואולי מעולם לא היה "סביבי" אמיתי, כנראה שזה מה שהיה, ומשום…
