אשתי יהודית, בת 80, סובלת מזה כשנה מדכאון משולב מניה דפרסיה, שהתפתחה בעקבות סידרת ניתוחים פיזיולוגיים בבקע סרעפתי. כיום אחרי מספר תהליכים היא מטופלת במשולב בוויפקס, עד כדי 225 מ"ג, עם למיקטל 50. יש סמנים להטבה אולם בשבועיים האחרונים התפתחה עצירות שקשה לפצח אותה באמצעים רגילים כמו לקסיטל או בדומה, אלא אם כן לוקחים מספר כדורים בהדרגה. אם המצב ימשך, יש חשש שנצטרך להפסיק את השימוש בוויפקס ולחפש תרופה אנטי דכאונית חדשה עם כל הטרטור שבדבר. האם אכן הוויפקס הוא הגורם? ואם כן איך פועלים בנידון?